קורסים בסחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?מי אחראי לנזק שנגרם למשלוח של דגים קפואים שהופשר בעת אחסנה בנמל? / עו"ד אביגדור דורות
בימים האחרונים (15.5.11), קיבל בית המשפט השלום בחיפה תובענה לפיצוי בשל נזק שנגרם לדגים קפואים אשר יובאו מסין (ת"א 18527/06 ריסורסס נ' מגדל ואח').
העובדות וטענות הצדדים:
ריסורסס חברה לייעוץ וניהול חקלאי ומזון בע"מ, ייבאה מסין משלוח של דגי ברמונדי קפואים, אשר היו זקוקים לאחסון קבוע בטמפרטורה של º18-. המטען הגיע לנמל חיפה כמתוכנן ואוחסן בו בקירור כנדרש, אולם לאחר כמה ימים הועבר לנמל הקישון, גם הוא באחריות נמל חיפה, בו לא קוררה המכולה בה אוחסנו הדגים וזאת במשך 3 ימים. בבדיקה של משרד הבריאות נקבע כי הם פסולים למאכל אדם, ואולם בבדיקה שנערכה לאחר 3 חודשים קבע משרד הבריאות כי הדגים כן ראויים למאכל. לטענת היבואנית, בשל השתלשלות האירועים נמכר המטען במחירי הפסד, ונגרם לה נזק כלכלי.
בשל כך, העבירה היבואנית דרישה לפצותה למבטחת המטען, מגדל חברה לביטוח בע"מ. חברת מגדל דחתה את הדרישה, ועל כן תבעה אותה היבואנית. המבטחת מצידה, שלחה הודעות צד ג' למוביל הימי וסוכנו, לקבלן המשנה שלהם (חברת נפטון פ. אתא בע"מ) אשר מבצע את הפיקוח בפועל על מטענים המגיעים לנמל, לנמל חיפה ולמשרד הבריאות.
חברת מגדל טענה כי הנזק אינו מכוסה על ידה, שכן הוא נגרם טרם המכלת המטען בסין וכיוון שפוליסת הביטוח בה בוטח המטען כיסתה נזקי טמפרטורה אך ורק בשל קלקול ציוד הקירור. כמו כן, טענה מגדל כי אם נגרם – נגרם באשמת הצדדים השלישיים אליהם שלחה הודעה. המוביל וסוכנו התנערו מאחריות לנזק, כאשר הנמל טען שאינו אחראי לנזק שכן קירור מטענים אינו נמצא בתחומי אחריותו, נפטון טענה כי אינה אחראית לנזק כיוון שלא ידעה על העברת המכולה לנמל קישון, ומשרד הבריאות טען כי לא נפל כל פגם בבדיקותיו את הדגה – הן בבדיקה הפוסלת אותה למאכל אדם, והן בזו המאשרת.
פסק דינו של בית המשפט :
בית המשפט קיבל את התביעה ואת ההודעות לצדדים השלישיים.
ראשית קבע בית המשפט כי אכן ניזוקו הדגים. בפני בית המשפט הובאו בדיקות משרד הבריאות – הפוסלת והמאשרת, כאשר בית המשפט מצא את הבדיקה הפוסלת כאמינה יותר, וכבעלת משקל רב יותר, במיוחד כיוון שנציג משרד הבריאות אשר ביצע אותה העיד ועדותו הותירה רושם רב. לאחר שקילת ראיות נוספות, קבע בית המשפט כי אכן נגרם נזק למטען, וכי הנזק נגרם לאחר המכלתו והעמסתו על האניה. בית המשפט שקל גם את האפשרות כי הנזק נגרם לדגים בעת ההובלה, אולם אפשרות זו לא הוכחה. על כן, משקבע כי אכן נגרם נזק למטען וכי הנזק נגרם בעת השהייה בנמל קישון ללא קירור כנדרש, פנה בית המשפט לשאלת חלוקת האחריות. בית המשפט קבע בפסק דינו כי מהראיות אשר הוצגו בפניו עולה כי: נמל חיפה אינו נוהג להודיע על העברה, המוביל וסוכנו סומכים על קבלן המשנה שיקרר את המטענים הנדרשים קירור, ואילו קבלן המשנה משראה כי המכולה אינה במקומה – הניח כי שוחררה על ידי בעליה. בית המשפט קבע כי, מבחינה עובדתית, אכן לא היה ידוע למוביל הימי וסוכנו, ולא לחברת נפטון, על העברת המכולה לנמל קישון. בית המשפט קבע כי מצב זה בו לא נמסרת הודעה לאיש בדבר העברתה של מכולה לנמל אחר, על אף אם הוא מהווה את הנוהג הקיים מזה שנים בנמל חיפה, הינו מצב בלתי סביר ואף רשלני, ועל כן הטיל את מירב האחריות לנזק על נמל חיפה. אולם, מכיוון שבמקרה הספציפי הזה, המוביל הימי וסוכנו, וחברת נפטון – יכלו לצפות תקלה כזו, הרי שהאחריות לנזק מונחת בחלקה גם על כתפיהם.
בנוגע לכיסוי הביטוחי, דחה בית המשפט את טענותיה של חברת מגדל לאי תחולתו, זאת הן כיוון שהוכח כי הנזק אכן נגרם לאחר העמסת המכולה ושליחתה, והן עקב קביעת בית המשפט כי הפוליסה כללה גם תחולה כללית לסעיפי המכון מטענים למטענים קפואים המובלים בים, אשר מעניק כיסוי ביטוחי כנגד כל הסיכונים של אובדן או נזק למטען קפוא מכל סיבה שהיא.
בית המשפט קבע כי התובעת זכאית לפיצוי מהצדדים השלישיים בגובה ההפרש בין התמורה שקיבלה עבור המטען לבין הסכום ששילמה בגינו, כאשר 60% מגובה הפיצוי הוטלו על נמל חיפה, ו-40% הנותרים התחלקו ביחס שווה בין המוביל הימי וסוכנו ובין קבלן המשנה, נפטון.
לא צוינו שמות באי כוח הצדדים.
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
ריסורסס חברה לייעוץ וניהול חקלאי ומזון בע"מ, ייבאה מסין משלוח של דגי ברמונדי קפואים, אשר היו זקוקים לאחסון קבוע בטמפרטורה של º18-. המטען הגיע לנמל חיפה כמתוכנן ואוחסן בו בקירור כנדרש, אולם לאחר כמה ימים הועבר לנמל הקישון, גם הוא באחריות נמל חיפה, בו לא קוררה המכולה בה אוחסנו הדגים וזאת במשך 3 ימים. בבדיקה של משרד הבריאות נקבע כי הם פסולים למאכל אדם, ואולם בבדיקה שנערכה לאחר 3 חודשים קבע משרד הבריאות כי הדגים כן ראויים למאכל. לטענת היבואנית, בשל השתלשלות האירועים נמכר המטען במחירי הפסד, ונגרם לה נזק כלכלי.
בשל כך, העבירה היבואנית דרישה לפצותה למבטחת המטען, מגדל חברה לביטוח בע"מ. חברת מגדל דחתה את הדרישה, ועל כן תבעה אותה היבואנית. המבטחת מצידה, שלחה הודעות צד ג' למוביל הימי וסוכנו, לקבלן המשנה שלהם (חברת נפטון פ. אתא בע"מ) אשר מבצע את הפיקוח בפועל על מטענים המגיעים לנמל, לנמל חיפה ולמשרד הבריאות.
חברת מגדל טענה כי הנזק אינו מכוסה על ידה, שכן הוא נגרם טרם המכלת המטען בסין וכיוון שפוליסת הביטוח בה בוטח המטען כיסתה נזקי טמפרטורה אך ורק בשל קלקול ציוד הקירור. כמו כן, טענה מגדל כי אם נגרם – נגרם באשמת הצדדים השלישיים אליהם שלחה הודעה. המוביל וסוכנו התנערו מאחריות לנזק, כאשר הנמל טען שאינו אחראי לנזק שכן קירור מטענים אינו נמצא בתחומי אחריותו, נפטון טענה כי אינה אחראית לנזק כיוון שלא ידעה על העברת המכולה לנמל קישון, ומשרד הבריאות טען כי לא נפל כל פגם בבדיקותיו את הדגה – הן בבדיקה הפוסלת אותה למאכל אדם, והן בזו המאשרת.
פסק דינו של בית המשפט :
בית המשפט קיבל את התביעה ואת ההודעות לצדדים השלישיים.
ראשית קבע בית המשפט כי אכן ניזוקו הדגים. בפני בית המשפט הובאו בדיקות משרד הבריאות – הפוסלת והמאשרת, כאשר בית המשפט מצא את הבדיקה הפוסלת כאמינה יותר, וכבעלת משקל רב יותר, במיוחד כיוון שנציג משרד הבריאות אשר ביצע אותה העיד ועדותו הותירה רושם רב. לאחר שקילת ראיות נוספות, קבע בית המשפט כי אכן נגרם נזק למטען, וכי הנזק נגרם לאחר המכלתו והעמסתו על האניה. בית המשפט שקל גם את האפשרות כי הנזק נגרם לדגים בעת ההובלה, אולם אפשרות זו לא הוכחה. על כן, משקבע כי אכן נגרם נזק למטען וכי הנזק נגרם בעת השהייה בנמל קישון ללא קירור כנדרש, פנה בית המשפט לשאלת חלוקת האחריות. בית המשפט קבע בפסק דינו כי מהראיות אשר הוצגו בפניו עולה כי: נמל חיפה אינו נוהג להודיע על העברה, המוביל וסוכנו סומכים על קבלן המשנה שיקרר את המטענים הנדרשים קירור, ואילו קבלן המשנה משראה כי המכולה אינה במקומה – הניח כי שוחררה על ידי בעליה. בית המשפט קבע כי, מבחינה עובדתית, אכן לא היה ידוע למוביל הימי וסוכנו, ולא לחברת נפטון, על העברת המכולה לנמל קישון. בית המשפט קבע כי מצב זה בו לא נמסרת הודעה לאיש בדבר העברתה של מכולה לנמל אחר, על אף אם הוא מהווה את הנוהג הקיים מזה שנים בנמל חיפה, הינו מצב בלתי סביר ואף רשלני, ועל כן הטיל את מירב האחריות לנזק על נמל חיפה. אולם, מכיוון שבמקרה הספציפי הזה, המוביל הימי וסוכנו, וחברת נפטון – יכלו לצפות תקלה כזו, הרי שהאחריות לנזק מונחת בחלקה גם על כתפיהם.
בנוגע לכיסוי הביטוחי, דחה בית המשפט את טענותיה של חברת מגדל לאי תחולתו, זאת הן כיוון שהוכח כי הנזק אכן נגרם לאחר העמסת המכולה ושליחתה, והן עקב קביעת בית המשפט כי הפוליסה כללה גם תחולה כללית לסעיפי המכון מטענים למטענים קפואים המובלים בים, אשר מעניק כיסוי ביטוחי כנגד כל הסיכונים של אובדן או נזק למטען קפוא מכל סיבה שהיא.
בית המשפט קבע כי התובעת זכאית לפיצוי מהצדדים השלישיים בגובה ההפרש בין התמורה שקיבלה עבור המטען לבין הסכום ששילמה בגינו, כאשר 60% מגובה הפיצוי הוטלו על נמל חיפה, ו-40% הנותרים התחלקו ביחס שווה בין המוביל הימי וסוכנו ובין קבלן המשנה, נפטון.
לא צוינו שמות באי כוח הצדדים.
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
מאמרים נוספים בתחום:
