קורסים בסחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?נדחתה עמדת רשות המכס בנוגע לסיווג משקה אלכוהולי "בלזם" / עו"ד גיל נדל, עומר וגנר
לאחרונה, ניתן פסק-דין על ידי בית משפט השלום בחיפה, בנוגע לסיווגו לצרכי מכס ומס קניה של משקה אלכוהולי מסוג ביטר בריכוז 45%, המכיל תמציות צמחים. היבואן טען שמדובר במשקה מסוג "Swedish bitter" ודומיו בעוד רשות המכס טענה שיש לסווגו כמשקה אלכוהולי אחר.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
היבואן ייבא משקה מסוג "Black Balsam" מלטביה. מדובר במשקה אלכוהולי בריכוז של 45%, המכיל גם כ- 4% תמציות צמחים.
היבואן טען שסיווגו של המוצר צריך להיות בפרט 22.08-9021 לצו תעריף המכס, שכותרתו נכון למועד היבוא הייתה "משקה מסוג Swedish Bitter או דומיו, שהינו תוסף מזון המבוסס על תמציות צמחים".
לעומתו, רשות המכס טענה שמשקה ה-Balsam אינו דומה ל-Swedish Bitter ולכן סיווגו צריך להיות בפרט 22.08-9099 שכותרתו "משקה אלכוהולי אחר".
בעוד על פי טענת היבואן, המשקה חייב היה במס קניה בשיעור20%, עמדת המכס הביאה לחיוב במס קניה של 75%. לנוכח זאת, דרשה רשות המכס מן היבואן תשלום גרעון, והיבואן שילם אותו והגיש תביעה לבית המשפט להשבתו.
היבואן טען שמדובר במשקה המבוסס על תמציות צמחים, ובעל סגולות רפואיות, משום שהוא מסייע בבעיות עיכול, סוכר בדם, הפרעות שומנים בדם, דלקות בדרכי העיכול ועוד. עוד טען היבואן, כי מאחר והטעם שלו מר מאד, לרוב לא צורכים אותו כמו שהוא אלא מוסיפים לו קפה, מיץ, גלידה, או משקה מתוק אחר, וכי משקה זה לא נמכר בברים או במסעדות אלא בעיקר בחנויות המיועדות למגזר הרוסי, המודע לסגולותיו הבריאותיות.
רשות המכס טענה כי משקה מסוג Swedish Bitter הוא בעל הרכב אחר הן מבחינת ריכוז האלכוהול- 25%, הן מבחינת סוגי הצמחים המשמשים בייצור (למעט צמח אחד המשותף לשני המוצרים), והן מבחינת תכלית האלכוהול- ליצירת משקה משכר להבדיל מחומר מיצוי ושימור, ולכן לא ניתן להשוות בין המשקאות. כמו כן, טענה שאת משקה ה-Balsam ניתן לשתות ללא תוספות, ולמשקה הביטר יש להוסיף מים. בנוסף, טענה שמשקה הביטר הוכר על ידי משרד הבריאות כתוסף תזונה והוא נמכר בבתי מרקחת וכו', בעוד משקה ה-Balsam לא הוכר על ידי משרד הבריאות והוא נמכר בבארים ובמקומות בילוי.
פסק-הדין:
בית המשפט קבע כי על מנת לסווג משקאות בפרט המכס המתייחס ל-Swedish Bitter, הם חייבים לעמוד בשלושה תנאים:
1.להיות "דומים" ל-Swedish Bitter;
2.להיות תוסף מזון;
3.להיות מבוססים על תמציות צמחים;
לאור הראיות שהונחו בפניו, קבע בית המשפט כי משקה ה-Balsam הוא משקה מר המכיל 14 צמחים שלכל אחד מהם סגולות רפואיות.
בית המשפט ציין כי אם במשקה ה-Bitter יש "רק" 3% תמציות צמחים והוא נחשב משקה בעל סגולות רפואיות, לא יתכן שמשקה ה-Balsam, שבו יש ריכוז של 4% תמציות צמחים, שהוכח כי הם בעלי סגולות רפואיות, ייחשב כמשקה אלכוהולי אחר, גם אם הרכב הצמחים שונה בין שני המשקאות.
בית המשפט דחה את טענות המכס כי מכיוון שב-Balsam יש אלכוהול בריכוז גבוה יותר (45% לעומת 25% ב-Bitter), לא מדובר במשקה דומה. בית המשפט קבע כי כל משקה שבו למעלה מ-2% אלכוהול נחשב כמשקה משכר והבדל זה לכשעצמו לא משנה לעניין הסיווג ואינו פוגע באפשרות לסיווגו של המשקה כתוסף מזון.
בעניין "תוסף מזון", דחה בית המשפט את טענת המכס כי משקה ה-Balsam לא אושר על ידי משרד הבריאות, וקבע כי המכס מבלבל בין שני מונחים- תוסף מזון ותוסף תזונה. בעוד שמשקה ה-Bitter אושר כתוסף תזונה, אין לכך משמעות משום שפרט המכס דורש כי המוצר יהיה תוסף מזון, אשר אינו דורש אישור של משרד הבריאות.
בפני בית המשפט הוצגו דברי ההסבר שהביאו להוספת פרט המכס הנוגע ל-Bitter, ונאמר כי המטרה הייתה להקל במס הקניה על משקה המיועד להקלה על כאבים, בשונה ממשקאות משכרים אחרים. בית המשפט קבע כי היגיון זה נכון גם לגבי משקה ה-Balsam, בשל הצמחים שבו.
לכן, בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה וקבע כי סיווגו של משקה ה-Balsam הוא בפרט המכס הנוגע למשקאות הדומים ל- Swedish Bitter, וחייב את רשות המכס בהוצאות משפט של 23,000 ש"ח.
ביחס למספר קטן של רשימוני יבוא, דחה בית המשפט את תביעת היבואן בשל התיישנות, משום שהתביעה לגביהם הוגשה לאחר יותר מ-3 חודשים מיום התשלום, לנוכח הוראות סעיף 154 לפקודת המכס.
(ת.א. (שלום חיפה) 10436/07 בירק נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 28.6.11, השופט חדיד. ב"כ הצדדים- ליבואן עו"ד הופמן ופישמן ממשרד דורון טיקוצקי צדרבוים עמיר מזרחי. לרשות המכס- עו"ד ליפשיץ מפרקליטות מחוז חיפה).
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
היבואן ייבא משקה מסוג "Black Balsam" מלטביה. מדובר במשקה אלכוהולי בריכוז של 45%, המכיל גם כ- 4% תמציות צמחים.
היבואן טען שסיווגו של המוצר צריך להיות בפרט 22.08-9021 לצו תעריף המכס, שכותרתו נכון למועד היבוא הייתה "משקה מסוג Swedish Bitter או דומיו, שהינו תוסף מזון המבוסס על תמציות צמחים".
לעומתו, רשות המכס טענה שמשקה ה-Balsam אינו דומה ל-Swedish Bitter ולכן סיווגו צריך להיות בפרט 22.08-9099 שכותרתו "משקה אלכוהולי אחר".
בעוד על פי טענת היבואן, המשקה חייב היה במס קניה בשיעור20%, עמדת המכס הביאה לחיוב במס קניה של 75%. לנוכח זאת, דרשה רשות המכס מן היבואן תשלום גרעון, והיבואן שילם אותו והגיש תביעה לבית המשפט להשבתו.
היבואן טען שמדובר במשקה המבוסס על תמציות צמחים, ובעל סגולות רפואיות, משום שהוא מסייע בבעיות עיכול, סוכר בדם, הפרעות שומנים בדם, דלקות בדרכי העיכול ועוד. עוד טען היבואן, כי מאחר והטעם שלו מר מאד, לרוב לא צורכים אותו כמו שהוא אלא מוסיפים לו קפה, מיץ, גלידה, או משקה מתוק אחר, וכי משקה זה לא נמכר בברים או במסעדות אלא בעיקר בחנויות המיועדות למגזר הרוסי, המודע לסגולותיו הבריאותיות.
רשות המכס טענה כי משקה מסוג Swedish Bitter הוא בעל הרכב אחר הן מבחינת ריכוז האלכוהול- 25%, הן מבחינת סוגי הצמחים המשמשים בייצור (למעט צמח אחד המשותף לשני המוצרים), והן מבחינת תכלית האלכוהול- ליצירת משקה משכר להבדיל מחומר מיצוי ושימור, ולכן לא ניתן להשוות בין המשקאות. כמו כן, טענה שאת משקה ה-Balsam ניתן לשתות ללא תוספות, ולמשקה הביטר יש להוסיף מים. בנוסף, טענה שמשקה הביטר הוכר על ידי משרד הבריאות כתוסף תזונה והוא נמכר בבתי מרקחת וכו', בעוד משקה ה-Balsam לא הוכר על ידי משרד הבריאות והוא נמכר בבארים ובמקומות בילוי.
פסק-הדין:
בית המשפט קבע כי על מנת לסווג משקאות בפרט המכס המתייחס ל-Swedish Bitter, הם חייבים לעמוד בשלושה תנאים:
1.להיות "דומים" ל-Swedish Bitter;
2.להיות תוסף מזון;
3.להיות מבוססים על תמציות צמחים;
לאור הראיות שהונחו בפניו, קבע בית המשפט כי משקה ה-Balsam הוא משקה מר המכיל 14 צמחים שלכל אחד מהם סגולות רפואיות.
בית המשפט ציין כי אם במשקה ה-Bitter יש "רק" 3% תמציות צמחים והוא נחשב משקה בעל סגולות רפואיות, לא יתכן שמשקה ה-Balsam, שבו יש ריכוז של 4% תמציות צמחים, שהוכח כי הם בעלי סגולות רפואיות, ייחשב כמשקה אלכוהולי אחר, גם אם הרכב הצמחים שונה בין שני המשקאות.
בית המשפט דחה את טענות המכס כי מכיוון שב-Balsam יש אלכוהול בריכוז גבוה יותר (45% לעומת 25% ב-Bitter), לא מדובר במשקה דומה. בית המשפט קבע כי כל משקה שבו למעלה מ-2% אלכוהול נחשב כמשקה משכר והבדל זה לכשעצמו לא משנה לעניין הסיווג ואינו פוגע באפשרות לסיווגו של המשקה כתוסף מזון.
בעניין "תוסף מזון", דחה בית המשפט את טענת המכס כי משקה ה-Balsam לא אושר על ידי משרד הבריאות, וקבע כי המכס מבלבל בין שני מונחים- תוסף מזון ותוסף תזונה. בעוד שמשקה ה-Bitter אושר כתוסף תזונה, אין לכך משמעות משום שפרט המכס דורש כי המוצר יהיה תוסף מזון, אשר אינו דורש אישור של משרד הבריאות.
בפני בית המשפט הוצגו דברי ההסבר שהביאו להוספת פרט המכס הנוגע ל-Bitter, ונאמר כי המטרה הייתה להקל במס הקניה על משקה המיועד להקלה על כאבים, בשונה ממשקאות משכרים אחרים. בית המשפט קבע כי היגיון זה נכון גם לגבי משקה ה-Balsam, בשל הצמחים שבו.
לכן, בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה וקבע כי סיווגו של משקה ה-Balsam הוא בפרט המכס הנוגע למשקאות הדומים ל- Swedish Bitter, וחייב את רשות המכס בהוצאות משפט של 23,000 ש"ח.
ביחס למספר קטן של רשימוני יבוא, דחה בית המשפט את תביעת היבואן בשל התיישנות, משום שהתביעה לגביהם הוגשה לאחר יותר מ-3 חודשים מיום התשלום, לנוכח הוראות סעיף 154 לפקודת המכס.
(ת.א. (שלום חיפה) 10436/07 בירק נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 28.6.11, השופט חדיד. ב"כ הצדדים- ליבואן עו"ד הופמן ופישמן ממשרד דורון טיקוצקי צדרבוים עמיר מזרחי. לרשות המכס- עו"ד ליפשיץ מפרקליטות מחוז חיפה).
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
מאמרים נוספים בתחום:
