מחיר היבוא כפוף לתנאי שלא ניתן לאומדן? על ניסוח בעייתי בתצהיר יבואן / עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

כידוע, דרך המלך לקבוע את הערך שעליו יוטלו מסי היבוא, היא קביעה לפי מחיר העסקה כפי ששולם בפועל. יחד עם זאת, פקודת המכס קובעת כי במצבים מסוימים יש לפסול את מחיר העסקה, למשל- במקרה בו  יחסים מיוחדים בין היצואן ליבואן (למשל חברות בנות) השפיעו על המחיר, או במקרה בו קיימות מגבלות על מכירת הטובין בישראל.

כחלק מתפקידה של רשות המכס, דורשת היא מכל העוסקים ביבוא מסחרי להגיש לה אחת לשנה טופס המכונה "תצהיר יבואן שנתי" (טופס מכס 138), שבו ניתנים פרטים אודות מערכת היחסים שבין היבואן לספק בחו"ל, כאשר מידע זה מסייע לרשות המכס לקבוע האם מחיר העסקה שדווח הוא קביל, אם לאו.
 
אחת השאלות המופיעות באותו תצהיר יבואן שנתי, תחת הכותרת "מהות הקשרים העסקיים בינך ובין הספק וערך העסקה", היא:
 
"מכירת הטובין או מחירם אינם כפופים לתנאי או לתמורה כלשהם שלא ניתנים לאומדן לצורך קביעת ערך הטובין", כאשר היבואן נדרש לסמן "כן" או "לא".
 
לדעתנו, הניסוח של שאלה זו הוא בעייתי מאד, ועשוי לגרום לכך שיבואנים יסמנו בטעות תשובה אחת כאשר התכוונו לתשובה אחרת.
 
כלומר- אם אכן אותה מכירה אינה כפופה לתנאי שלא ניתן לאמוד את ערכו, מה יסמן היבואן? "כן" – כדי לסמן שהמכירה אינה כפופה לתנאי שלא ניתן לאמוד את ערכו? או "לא" – כדי לסמן שהמכירה אכן לא כפופה לתנאי שלא ניתן לאומדן?
 
שאלה זו בתצהיר היבואן  מקורה בסעיף 132(ב)(2) לפקודת המכס, ולפיו, כאשר מכירת הטובין או מחירם כפופים לתנאי או תמורה שלא ניתן לאמוד את ערכם, הדבר פוסל את מחיר העסקה שהוצהר.
 
פקודת המכס מהווה אימוץ של הסדר גאט"ט לעניין הערכת טובין, כאשר בהסכם גאט"ט הסעיף המקביל (סעיף 1 (B) להסכם) קובע כי מחיר העסקה יאומץ, אם:
 
"…the sale or price is not subject to some condition or consideration for which a value cannot be determined with respect to the goods being valued";
 
בהסכם הבינלאומי, מוצגות מספר דוגמאות מהן ניתן ללמוד מהם אותם מקרים בהם מחיר היבוא כפוף לתנאי שלא ניתן לאמוד את ערכו, ואשר מביא לפסילת מחיר העסקה.
 
ובין היתר:
*כאשר המוכר (היצואן) קובע את מחיר היבוא בעסקה בתנאי שהקונה (היבואן) ירכוש ממנו טובין נוספים בכמות מסוימת;
 
*כאשר נערכת עסקה דו-צדדית בין היבואן ליצואן, ומחיר היבוא לישראל תלוי במחיר המכירה בו ימכור היבואן סחורה לחו"ל לאותו יצואן;
 
*כאשר הטובין המיובאים הם טובין שלא הסתיים תהליך ייצורם, והיבואן בישראל מתחייב לספק אותם בחזרה ליצואן בחו"ל לאחר ביצוע תהליך של עיבוד.
 
יחד עם זאת, לא כל הבטחה של היבואן בישראל ליצואן בחו"ל עשויה לפסול את מחיר העסקה.
 
בשנת 2007 ניתן פסק-דין בבית משפט השלום בתל-אביב במסגרתו טענה רשות המכס כי כאשר יבואן של משקאות אלכוהוליים הבטיח למוכר (היצואן) כי בתמורה לכך שיינתן לו מחיר נמוך, ימצא ליצואן לקוחות נוספים - מדובר בתנאי שלא ניתן להעריך את שוויו ואשר משפיע על מחיר היבוא. בית המשפט דחה את טענת רשות המכס וקבע כך:
 
"הבטחה שניתנה על ידי התובע (באמצעות אחיו) לספק ההולנדי לפעול להרחבת חוג לקוחותיו, איננה יכולה להוות בסיס לשינוי מחיר העיסקה, ולכל היותר היא מהווה בסיס לעילה חוזית כלשהי, שצריכה להתברר בין התובע ובין הספק, ללא קשר לעסקה שכבר נעשתה ולמחיר שכבר סוכם וכבר שולם"[1].
 
בסופו של דבר, דרישתה של רשות המכס כי היבואן יצהיר במסגרת תצהיר היבואן השנתי האם המחיר שניתן לו כפוף לתנאי נוסף שלא ניתן להערכה, היא הגיונית וסבירה, אך לצורך פישוט הדברים, היינו מציעים לשנות את הניסוח של השאלה, ולהשמיט את המילה "אינם", כך שתנוסח באופן הבא:
 
"מכירת הטובין או מחירם כפופים לתנאי או לתמורה כלשהם- שלא ניתנים לאומדן".
 
במצב כזה, יבואן שישיב "כן", מתכוון לכך שמחיר הטובין אכן כפוף לתנאי שלא ניתן להעריכו, דבר שצריך להביא לפסילת מחיר העסקה,
בעוד יבואן שישיב "לא", מתכוון לכך שמחיר הטובין לא כפוף לתנאי שלא ניתן להעריכו, דבר שצריך להביא לאישור מחיר העסקה.
 
במאמרים הבאים ניגע בנקודות נוספות הנוגעות לתצהיר היבואן.
 
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
 
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.