קורסים בסחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?האם שטר המטען מחייב ביחסים בין יבואן לחברת הביטוח / עו"ד גיל נדל, עו"ד אליס אברמוביץ
לאחרונה, סקרנו החלטה חדשה של בית משפט השלום בתל-אביב (תא"מ (שלום ת"א) 158200-09 קונסול טק (MRS) יבוא ושיווק בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פסק-דין מיום 17.7.11, השופט בן-חיים), במסגרתה דחה בית המשפט תביעה של יבואן נגד חברת הביטוח בגין מחסור שהתגלה במטען מיובא.
באותו מקרה, נכתב בשטר המטען שהמטען המיובא מכיל 400 טלויזיות LCD בעוד היבואן תבע את חברת הביטוח בגין אובדן של משחקי מחשב וטען שנפלה טעות בשטר המטען.
בית המשפט זקף את הטעות בשטר המטען לחובת היבואן, ודחה את תביעת היבואן, בציינו כי שטר המטען אמנם מהווה ראיה לכאורה לכך שהמוביל קיבל את הטובין כפי שפורטו בשטר המטען כשהם במצב תקין, אך שטר המטען בנסיבות מקרה זה, כאשר צוין בו שהמשלוח מכיל טלוויזיות, בעוד חברת הביטוח הסכימה לבטח משלוח של משחקי מחשב, אינו מהווה הוכחה ביחסים שבין היבואן לחברת הביטוח.
באותו מקרה, שילם היבואן ביוקר על כך שבשטר המטען הוגדר המטען בצורה שגויה. כידוע, לא היבואן עצמו ממלא את שטר המטען, אלא חברת ההובלה בחו"ל או המשלח הבינלאומי, ובדרך כלל היבואן מקבל את מסמכי המשלוח רק לאחר הגעתו לישראל.
לכן, ספק רב אם היבואן יכול היה למנוע את הטעות בהגדרת המשלוח בשטר המטען, ויתכן כי היה עליו לתבוע, בנוסף לחברת הביטוח, גם את חברת התעופה או המשלח הבינלאומי, בשל הטעות בהגדרת המשלוח בשטר המטען.
עם זאת, פסק הדין עולה, לכאורה, בקנה אחד עם הלכה שיצאה, בשנה שעברה, מתחת ידי בית המשפט העליון, ולפיה שטר המטען משמש כראיה לכאורה כלפי המבטח, לפיה המוביל קיבל את הטובין כפי שהם מפורטים בו אלא שבאותו מקרה נועד הדבר להיטיב עם היבואן, ולא להרע עמו:
במקרה שנדון בבית המשפט העליון, נתגלה חוסר במטען מיובא של דלק ביחס לכמותו, כפי שנרשמה בשטר המטען. המבטח ניסה להתחמק מתשלום הפיצויים ליבואנית, בטענה כי שטר המטען אינו מהווה ראיה לכאורה לכמות הדלק שהוטענה על האוניה, וכי החוסר במטען ארע, למעשה, בטרם יצא הוא ממחסן הספק, ובטרם כניסת פוליסת הביטוח לתקפה.
בית המשפט בחן את כללי האג ויסבי, אשר נקלטו במשפט הישראלי מכוח פקודת הובלת טובין בים. סעיף III (4) לתוספת לפקודה האמורה קובע כי "שטר מטען... ישמש הוכחה לכאורה (prima facie) שהמוביל קבל את טובין כמפורט בשטר המטען...". בית המשפט העליון קבע, כי נוסח סעיף III (4) הנ"ל הוא כללי, ואינו מציין כלפי מי ישמש שטר המטען ראיה לכאורה. כך, מבחינה לשונית ניתן לפרש את הפקודה באופן שתחול גם כלפי מבטח.
"סעיף III (4)", קבע בית המשפט, "יוצר חריג לכלל בדבר עדות שמועה, כדי להקל על המבקשים לתבוע על נזק בתובלה ימית; לולא הסעיף, על פי דיני הראיות הרגילים, כאמור, היה על צד להליך המבקש להגיש שטר מטען, להעיד את עורכו על נכונות תוכנו; כיון שבסחר ימי בינלאומי עסקינן, ברוב המקרים התביעה תתברר במדינה אחרת מזו שבה נערך שטר המטען, והדבר ייצור קשיים מעשיים ניכרים. .... ודוק, בראיה לכאורה בלבד עסקינן, ובידי המבטח להביא כמובן ראיות לסתור." [רע"א 7779/09 HDI Hannover International נגד בתי זיקוק לנפט בע"מ]
בעניין קונסול טק, שפסק הדין בעניינו ניתן לאחרונה על ידי בית משפט השלום בתל אביב, לא התייחס בית המשפט לפסק דינו של בית המשפט העליון בדבר HDI הנ"ל. לו היה בית משפט השלום בוחן את הרציונל שביסוד פסק דינו של בית המשפט העליון, כי אז בודאי היה מגיע למסקנה אחרת.
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
בית המשפט זקף את הטעות בשטר המטען לחובת היבואן, ודחה את תביעת היבואן, בציינו כי שטר המטען אמנם מהווה ראיה לכאורה לכך שהמוביל קיבל את הטובין כפי שפורטו בשטר המטען כשהם במצב תקין, אך שטר המטען בנסיבות מקרה זה, כאשר צוין בו שהמשלוח מכיל טלוויזיות, בעוד חברת הביטוח הסכימה לבטח משלוח של משחקי מחשב, אינו מהווה הוכחה ביחסים שבין היבואן לחברת הביטוח.
באותו מקרה, שילם היבואן ביוקר על כך שבשטר המטען הוגדר המטען בצורה שגויה. כידוע, לא היבואן עצמו ממלא את שטר המטען, אלא חברת ההובלה בחו"ל או המשלח הבינלאומי, ובדרך כלל היבואן מקבל את מסמכי המשלוח רק לאחר הגעתו לישראל.
לכן, ספק רב אם היבואן יכול היה למנוע את הטעות בהגדרת המשלוח בשטר המטען, ויתכן כי היה עליו לתבוע, בנוסף לחברת הביטוח, גם את חברת התעופה או המשלח הבינלאומי, בשל הטעות בהגדרת המשלוח בשטר המטען.
עם זאת, פסק הדין עולה, לכאורה, בקנה אחד עם הלכה שיצאה, בשנה שעברה, מתחת ידי בית המשפט העליון, ולפיה שטר המטען משמש כראיה לכאורה כלפי המבטח, לפיה המוביל קיבל את הטובין כפי שהם מפורטים בו אלא שבאותו מקרה נועד הדבר להיטיב עם היבואן, ולא להרע עמו:
במקרה שנדון בבית המשפט העליון, נתגלה חוסר במטען מיובא של דלק ביחס לכמותו, כפי שנרשמה בשטר המטען. המבטח ניסה להתחמק מתשלום הפיצויים ליבואנית, בטענה כי שטר המטען אינו מהווה ראיה לכאורה לכמות הדלק שהוטענה על האוניה, וכי החוסר במטען ארע, למעשה, בטרם יצא הוא ממחסן הספק, ובטרם כניסת פוליסת הביטוח לתקפה.
בית המשפט בחן את כללי האג ויסבי, אשר נקלטו במשפט הישראלי מכוח פקודת הובלת טובין בים. סעיף III (4) לתוספת לפקודה האמורה קובע כי "שטר מטען... ישמש הוכחה לכאורה (prima facie) שהמוביל קבל את טובין כמפורט בשטר המטען...". בית המשפט העליון קבע, כי נוסח סעיף III (4) הנ"ל הוא כללי, ואינו מציין כלפי מי ישמש שטר המטען ראיה לכאורה. כך, מבחינה לשונית ניתן לפרש את הפקודה באופן שתחול גם כלפי מבטח.
"סעיף III (4)", קבע בית המשפט, "יוצר חריג לכלל בדבר עדות שמועה, כדי להקל על המבקשים לתבוע על נזק בתובלה ימית; לולא הסעיף, על פי דיני הראיות הרגילים, כאמור, היה על צד להליך המבקש להגיש שטר מטען, להעיד את עורכו על נכונות תוכנו; כיון שבסחר ימי בינלאומי עסקינן, ברוב המקרים התביעה תתברר במדינה אחרת מזו שבה נערך שטר המטען, והדבר ייצור קשיים מעשיים ניכרים. .... ודוק, בראיה לכאורה בלבד עסקינן, ובידי המבטח להביא כמובן ראיות לסתור." [רע"א 7779/09 HDI Hannover International נגד בתי זיקוק לנפט בע"מ]
בעניין קונסול טק, שפסק הדין בעניינו ניתן לאחרונה על ידי בית משפט השלום בתל אביב, לא התייחס בית המשפט לפסק דינו של בית המשפט העליון בדבר HDI הנ"ל. לו היה בית משפט השלום בוחן את הרציונל שביסוד פסק דינו של בית המשפט העליון, כי אז בודאי היה מגיע למסקנה אחרת.
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
מאמרים נוספים בתחום:
