קורסים בסחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?יבואן פלשתיני חויב בהשמדת סחורה מפרה / עו"ד גיל נדל, שי בבאי
לאחרונה, ניתן פסק בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה של חברה ישראלית נגד חברה הממוקמת ברשות הפלשתינית, בגין הפרת סימן מסחר ביבוא סוללות לישראל.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
התובעת, חברת צבאן, היא הבעלים של סימן המסחר הרשום Samco לגבי סוללות אבץ, ועוסקת ביבוא ושיווק סוללות בישראל וברשות הפלשתינית. הנתבעת, חברה פלשתינית, עוסקת ביבוא סוללות אבץ לרשות הפלשתינית.
בין שתי החברות התקיים בעבר הליך בבית המשפט בגין יבוא שנטען כי הפר את סימן המסחר, במסגרתו הושגה פשרה במסגרתה התחייבה החברה הפלשתינית שלא לייבא לישראל סוללות הנחזות להיות סוללות מתוצרת 'SAMCO'. כמו כן, התחייבה החברה הפלשתינית לחדול מהליכי רישום סימן המסחר על שמה ברשות הפלשתינית.
בניגוד להסכם הפשרה, כך טענה חברת צבאן, שבה החברה הפלשתינית להפר את סימן המסחר שלה, ויבאה כמות גדולה של סוללות עליהן הוטבע סימן הדומה עד כדי זהות לסימן 'SAMCO'.
מנגד, טענה החברה הפלשתינית מספר טענות להגנתה: ראשית, טענה כי מדובר ביבוא לתחומי הרשות הפלשתינית, ולא לישראל, ומשום כך אין היא מפרה את הסדר הפשרה, ואף לא את סימני המסחר של חברת צבאן, הרשומים ומשווקים בישראל.
שנית, טענה כי מכיוון שחברת צבאן לא הביאה דוגמאות פיזיות מהסוללות שלה ומהסוללות המיובאות, שלגביהן נטען שהן מפרות, אלא הסתפקה בתצלומים לא ברורים ואף נציג המכס לא הובא לעדות ביחס לאותם צילומים, לא ניתן לקבוע בוודאות כי מדובר בסימן דומה וכי הדבר מהווה הטעיית הציבור.
שלישית, טענה כי היא עצמה רשמה ברשות הפלשתינית סימן מסחר לפני חברת צבאן.
פסיקת בית המשפט:
בית המשפט קבע הרשות הפלשתינית ומדינת וישראל כלולות ב-'מעטפת מכס' אחת, ומשכך אין להבחין בין יבוא לישראל ליבוא לרש"פ. התוצאה היא, כי אם ייקבע שהסימן שמופיע על גבי הסוללות ביבוא דומה עדי כדי הטעייה לסימן של צבאן, היבוא על ידי החברה הפלשתינית, אף שנטען כי יעדו היה לרשות, מהווה הפרה של הסדר הפשרה והן הפרה של סימן המסחר 'SAMCO', שבבעלות צבאן.
ביחס לטענת החברה הפלשתינית כי לא הובאו דוגמאות של הסוללות אלא רק תצלומים, ונציג המכס לא הובא לעדות להעיד ביחס לאותם תצלומים, ציין בית המשפט כי דרך המלך היא להביא את המוצרים עצמם, אך במשפט האזרחי אין דרישה להביא ראיות מקסימליות אלא די בראיות סבירות שמעבירות את נטל ההוכחה לצד שכנגד, ומשכך ניתן להסתפק גם בתצלומים, גם אם נציג המכס לא הובא לעדות. עוד ציין בית המשפט כי העובדה שחברת צבאן הפקידה ברשות המכס ערבות בנקאית בטרם הגשת התביעה, מרמזת כי מדובר בסחורה מפרה, אחרת חברת צבאן לא הייתה טורחת להפקיד את הערבות.
עוד הוסיף בית המשפט, כי מאחר והחברה הפלשתינית טענה בפניו כי צבאן היא למעשה זו המפרה את סימני המסחר של החברה הפלשתינית, אשר נרשמו ברשות הפלשתינית עוד קודם, הודתה החברה הפלשתינית במשתמע בכך שהסימנים הם דומים עד כדי זהות.
לאור האמור, בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי הסחורה תושמד על חשבונה של החברה הפלשתינית, וחייב את החברה הפלשתינית בהוצאות משפט, ובשכ"ט עו"ד לטובת צבאן בגובה 100,000 ש"ח.
[ת.א. (מחוזי ת"א) 20673-09-10 אליהו צבאן בע"מ נ' שאריכת אל אסלי אלתיג'רייה, פסק-דין מיום 4.7.11, השופט יצחק ענבר. ב"כ הצדדים: לחברת צבאן- עו"ד סורוקר, עו"ד לב ועו"ד צ'אושו ; לחברה הפלשתינית- עו"ד פייסל; לרשות המכס- פרקליטות מחוז ת"א]
הערות ומסקנות:
על פי ההסדר שבסעיף 200א לפקודת המכס, כאשר משלוח החשוד כמפר זכות מעוכב במכס, מפקיד בעל הזכות ערבות בנקאית ברשות המכס, לאחר שבחן את הטובין המיובאים, ומגיש תביעה נגד ה"מפר". עד להכרעת בית המשפט בתביעה, שאורכת בדרך כלל מספר שנים, הטובין מעוכבים במכס ולא משוחררים לידי היבואן.
לכן, בעל הזכות הוא בדרך כלל בעמדת כח כלפי היבואן החשוד כמפר.
לאור זאת, אנו סבורים כי במקרה זה, היה בית המשפט צריך לאזן את יחסי הכוחות בין הצדדים, ולדרוש מבעל הזכות רף הוכחה גדול יותר, כמו להציג לבית המשפט דוגמא פיזית של הטובין שנתפסו ושל הטובין שיובאו, ולכל הפחות, לדרוש מנציג רשות המכס להגיע לדיון ולהעיד על התמונות שצולמו.
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
התובעת, חברת צבאן, היא הבעלים של סימן המסחר הרשום Samco לגבי סוללות אבץ, ועוסקת ביבוא ושיווק סוללות בישראל וברשות הפלשתינית. הנתבעת, חברה פלשתינית, עוסקת ביבוא סוללות אבץ לרשות הפלשתינית.
בין שתי החברות התקיים בעבר הליך בבית המשפט בגין יבוא שנטען כי הפר את סימן המסחר, במסגרתו הושגה פשרה במסגרתה התחייבה החברה הפלשתינית שלא לייבא לישראל סוללות הנחזות להיות סוללות מתוצרת 'SAMCO'. כמו כן, התחייבה החברה הפלשתינית לחדול מהליכי רישום סימן המסחר על שמה ברשות הפלשתינית.
בניגוד להסכם הפשרה, כך טענה חברת צבאן, שבה החברה הפלשתינית להפר את סימן המסחר שלה, ויבאה כמות גדולה של סוללות עליהן הוטבע סימן הדומה עד כדי זהות לסימן 'SAMCO'.
מנגד, טענה החברה הפלשתינית מספר טענות להגנתה: ראשית, טענה כי מדובר ביבוא לתחומי הרשות הפלשתינית, ולא לישראל, ומשום כך אין היא מפרה את הסדר הפשרה, ואף לא את סימני המסחר של חברת צבאן, הרשומים ומשווקים בישראל.
שנית, טענה כי מכיוון שחברת צבאן לא הביאה דוגמאות פיזיות מהסוללות שלה ומהסוללות המיובאות, שלגביהן נטען שהן מפרות, אלא הסתפקה בתצלומים לא ברורים ואף נציג המכס לא הובא לעדות ביחס לאותם צילומים, לא ניתן לקבוע בוודאות כי מדובר בסימן דומה וכי הדבר מהווה הטעיית הציבור.
שלישית, טענה כי היא עצמה רשמה ברשות הפלשתינית סימן מסחר לפני חברת צבאן.
פסיקת בית המשפט:
בית המשפט קבע הרשות הפלשתינית ומדינת וישראל כלולות ב-'מעטפת מכס' אחת, ומשכך אין להבחין בין יבוא לישראל ליבוא לרש"פ. התוצאה היא, כי אם ייקבע שהסימן שמופיע על גבי הסוללות ביבוא דומה עדי כדי הטעייה לסימן של צבאן, היבוא על ידי החברה הפלשתינית, אף שנטען כי יעדו היה לרשות, מהווה הפרה של הסדר הפשרה והן הפרה של סימן המסחר 'SAMCO', שבבעלות צבאן.
ביחס לטענת החברה הפלשתינית כי לא הובאו דוגמאות של הסוללות אלא רק תצלומים, ונציג המכס לא הובא לעדות להעיד ביחס לאותם תצלומים, ציין בית המשפט כי דרך המלך היא להביא את המוצרים עצמם, אך במשפט האזרחי אין דרישה להביא ראיות מקסימליות אלא די בראיות סבירות שמעבירות את נטל ההוכחה לצד שכנגד, ומשכך ניתן להסתפק גם בתצלומים, גם אם נציג המכס לא הובא לעדות. עוד ציין בית המשפט כי העובדה שחברת צבאן הפקידה ברשות המכס ערבות בנקאית בטרם הגשת התביעה, מרמזת כי מדובר בסחורה מפרה, אחרת חברת צבאן לא הייתה טורחת להפקיד את הערבות.
עוד הוסיף בית המשפט, כי מאחר והחברה הפלשתינית טענה בפניו כי צבאן היא למעשה זו המפרה את סימני המסחר של החברה הפלשתינית, אשר נרשמו ברשות הפלשתינית עוד קודם, הודתה החברה הפלשתינית במשתמע בכך שהסימנים הם דומים עד כדי זהות.
לאור האמור, בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי הסחורה תושמד על חשבונה של החברה הפלשתינית, וחייב את החברה הפלשתינית בהוצאות משפט, ובשכ"ט עו"ד לטובת צבאן בגובה 100,000 ש"ח.
[ת.א. (מחוזי ת"א) 20673-09-10 אליהו צבאן בע"מ נ' שאריכת אל אסלי אלתיג'רייה, פסק-דין מיום 4.7.11, השופט יצחק ענבר. ב"כ הצדדים: לחברת צבאן- עו"ד סורוקר, עו"ד לב ועו"ד צ'אושו ; לחברה הפלשתינית- עו"ד פייסל; לרשות המכס- פרקליטות מחוז ת"א]
הערות ומסקנות:
על פי ההסדר שבסעיף 200א לפקודת המכס, כאשר משלוח החשוד כמפר זכות מעוכב במכס, מפקיד בעל הזכות ערבות בנקאית ברשות המכס, לאחר שבחן את הטובין המיובאים, ומגיש תביעה נגד ה"מפר". עד להכרעת בית המשפט בתביעה, שאורכת בדרך כלל מספר שנים, הטובין מעוכבים במכס ולא משוחררים לידי היבואן.
לכן, בעל הזכות הוא בדרך כלל בעמדת כח כלפי היבואן החשוד כמפר.
לאור זאת, אנו סבורים כי במקרה זה, היה בית המשפט צריך לאזן את יחסי הכוחות בין הצדדים, ולדרוש מבעל הזכות רף הוכחה גדול יותר, כמו להציג לבית המשפט דוגמא פיזית של הטובין שנתפסו ושל הטובין שיובאו, ולכל הפחות, לדרוש מנציג רשות המכס להגיע לדיון ולהעיד על התמונות שצולמו.
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
מאמרים נוספים בתחום:
