מכונות גיהוץ המיוחדות לתעשיית ייצור הטקסטיל- למה התכוון המחוקק? / עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז

כידוע, צו תעריף המכס משתמש במונחים שונים לצורך אפיון טובין ומוצרים. כך למשל, אנו מוצאים בתעריף המכס מונחים כמו: "מהסוג המשמש ב....", "המיוחדים....", "המשמשים אך ורק ב....",  חלקים ל....", ועוד.
 
לאחרונה ניתן על ידי בית משפט המחוזי בתל אביב פסק דין שדן בפרשנותו של המונח: "המיוחדים ל...." במסגרת מחלוקת לעניין שאלת סיווגן של מכונות גיהוץ.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:
 
חברת תם.א.ס. תעשיות ייבאה לישראל מכונות גיהוץ וסיווגה אותן בפרט 84.51-3010, שכותרתו: "מכונות גיהוץ המיוחדות לתהליך הייצור בתעשיית הטקסטיל", פרט הפטור ממכס.
 
בשנת 2005, דרשה רשות המכס מהיבואנית לשלם מכס עבור המכונות הנ"ל הואיל ולטענתה הסיווג הנכון שלהם היה צריך להיות בפרט 84.51-3090, שכותרתו: "מכונות גיהוץ אחרות", פרט החייב במכס בשיעור 8%, וזאת מכיוון שהמכונות, לטענת רשות המכס, משמשות לניקוי יבש במכבסות והן אינן מכונות המיוחדות לתהליך הייצור בתעשיית הטקסטיל.
 
היבואנית שילמה את גרעון המכס תחת מחאה והגישה תביעה לבית המשפט השלום, שם טענה היבואנית כי המכונות הינן מיוחדות לתהליך הייצור בתעשיית הטקסטיל, ואין בכך כדי למנוע גם שימושים נוספים בהן כדוגמת שימוש במסגרת ניקוי יבש ומכבסות, ואותם שימושים נוספים לא פוגעים בייעוד העיקרי שלהן, שהוא לתעשיית ייצור הטקסטיל. היבואנית טענה עוד שהמחוקק לא נקט בלשון של "המיוחדים אך ורק לתעשיית הטקסטיל".
 
לחילופין, טענה היבואנית כי יש לפטור אותה מתשלום הגרעון היות והיא עומדת בתנאי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים.
 
בית משפט השלום דחה את התביעה, ועל פסק דינו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי שנתן את פסק דינו לאחרונה.
 
פסק הדין בערעור:
 
בית המשפט הבחין בין פרטי מכס בהם נאמר שהטובין "משמשים ל...", לבין כאלה שבהם נאמר שהטובין "מיוחדים ל...". במקרה זה, ביקשה היבואנית לסווג את המכונות בפרט של מכונות "המיוחדות לתעשיית ייצור הטקסטיל". בית המשפט קבע כי נוסח זה מחייב שהמכונות לא רק יוכלו לשמש בתעשיית הטקסטיל אלא שזה יהיה הייעוד העיקרי שלהן.
 
לאחר מכן, ניגש בית המשפט לבחון האם מדובר במכונות שייעודן העיקרי הוא לתעשיית הטקסטיל, או שהן מיועדות למכבסות וניקוי יבש. בית המשפט בחן את מהות המכונות ומאפייניהן ושימושם בפועל, וקבע כי היבואנית לא הוכיחה שמהותם המובהקת של המכונות היא לתעשיית הטקסטיל, גם משום שבפועל רוב המכונות נמכרו למכבסות ולמכוני ניקוי יבש.
 
בית המשפט קבע כי על מנת שמכונת גיהוץ תיחשב כמיוחדת לתהליך ייצור בתעשיית הטקסטיל, עליה למלא אחר שלושה תנאים: 1."מיוחדת" – דהיינו בעלת מפרט ייחודי; 2."לתהליך הייצור" – דהיינו שפעולתה צריכה להיות על מוצרים לא מוגמרים; 3.ובתעשיית הטקסטיל; לאחר שבחן את מהות המכונות, קבע בית המשפט כי לא ניתן לקבוע כי אכן מכונות הגיהוץ ממלאות אחר תנאים אלו.
 
בית המשפט גם דחה את טענת היבואנית כי היא עומדת בתנאי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או חסר), תשכ"ח-1968. בית המשפט אישר את קביעתו של בית המשפט קמא, לפיה היבואנית לא מסרה לרשות המכס את כל הידיעות הנחוצות אודות המכונות, ולא הוכיחה את אי גלגול המס בעת מכירתן.

(ע"א (מחוזי ת"א) 2285/09 תם.א.ס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל (בית המכס אשדוד), פס"ד מיום 14.8.11, השופט י. שנלר, ב"כ הצדדים - ליבואנית:  עו"ד ליאון אביגדורי, לרשות המכס: עו"ד מ' סילס מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי).
 
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
 
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.