קורסים בסחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?האם קביעה של בית המשפט העליון חלה על ערעורי מס תלויים ועומדים? / עו"ד גיל נדל, שי בבאי
כאשר ניתנת בבית המשפט הכרעה בקשר לפירושה של חקיקת מס, אין ספק כי פרשנות זו חלה על כל המקרים שיובאו בפני בית המשפט באותו הנושא מרגע זה ואילך. כמו כן, אין מחלוקת כי הפרשנות החדשה לא תחול באופן רטרואקטיבי על מקרים שכבר ניתנה לגביהם החלטה בבית המשפט וכבר לא ניתן לערער עליהם.
שאלה קשה יותר היא מה דינם של ערעורי מס תלויים ועומדים בהם טרם ניתנה הכרעה על ידי בית המשפט, בזמן שניתנה הפרשנות החדשה? תשובה לשאלה זו ניתנה לפני מספר חודשים בבית המשפט העליון, במסגרת הליך של דיון נוסף.
אף שההחלטה עוסקת בערעור הכנסה, יש בה רלוונטיות גם לערעורי מס הנוגעים לשומות מס קניה בייצור מקומי, כפי שיפורט להלן.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
פקיד השומה ירושלים הוציא בשנת 2003 שומת מס הכנסה לחברת איקאפוד בע"מ.
בתחילת פברואר 2003 הגישה איקאפוד השגה על השומה. לאחר שחלפה שנה פחות יום אחד, החליט פקיד השומה לדחות את ההשגה, אולם ההחלטה נשלחה לאיקאפוד רק לאחר למעלה משבועיים, בסוף פברואר 2004.
חברת איקאפוד הגישה ערעור מס כנגד דחיית ההשגה לבית המשפט המחוזי בירושלים. בערעורה, הפנתה החברה לסעיף 152 לפקודת מס הכנסה (יצוין כי כיום נוסח הסעיף שונה), לפיו במידה ובמשך שנה מהיום שבו הוגשה ההשגה לא ניתנה בה החלטה, רואים בה כהשגה שהתקבלה (דבר המביא לביטול השומה).
מנגד, טען פקיד השומה כי מאחר והוא קיבל החלטה לדחות את ההשגה בטרם חלפה שנה מיום הגשתה, אין תחולה לסעיף זה, וביקש לדחות את הערעור.
פסק-הדין במחוזי והערעור לעליון בתמצית:
בית המשפט המחוזי קיבל את טענת איקאפוד לפיה חלפה תקופה של שנה בין מועד הגשת ההשגה למועד ההחלטה, והדגיש כי המועד לבחינת סיומה של תקופת השנה הוא המועד בו נשלחה החלטת פקיד השומה לנישום, ולא המועד בו נתקבלה ההחלטה
פקיד השומה ערער לבית המשפט העליון וטען שמדובר בפרשנות חדשה לסעיף ואין להחיל פרשנות זו גם על מקרים שתלויים ועומדים בפני בתי המשפט, כמו המקרה הנוכחי ועל השגות מס נוספות לגביהן טרם ניתנה תשובת פקידי השומה.
בית המשפט העליון דחה בשנת 2007 את ערעור פקיד השומה וקבע כי ניתן להחיל פרשנות זו על הליכים התלויים ועומדים בפני בתי המשפט.
על החלטה זו הגיש פקיד השומה בקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון, שהתמקד בשאלת התחולה של פרשנות חדשה של בית המשפט על ערעורי מס תלויים ועומדים. אף שבקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון מתקבלת במקרים חריגים ביותר, בית המשפט החליט כי מדובר בנושא בעל חשיבות משפטית גדולה ורחבה, ולכן אפשר דיון נוסף, שפסק-הדין בו ניתן לפני מספר חודשים.
החלטת בית המשפט העליון בדיון הנוסף:
ראשית, מנה בית המשפט את השיקולים הרלוונטיים להכרעת השאלה, האם ניתן להחיל פרשנות חדשה על תיקי מס תלויים ועומדים: עד כמה הדבר יביא לפגיעה קשה בצדדים שהסתמכו על הפרשנות הישנה; עד כמה הדבר תואם את תחושת הצדק; מה מידת הפגיעה בוודאות הנדרשת בעולם המשפט;
בין שבעת השופטים אשר ישבו בדיון זה נוצרה מחלוקת עמוקה באשר לאיזון הראוי בין השיקולים במקרה הנדון, והדיון הנוסף הוכרע ברוב של ארבעה שופטים מול שלושה.
דעתה של השופטת מ' נאור, אליה הצטרפו שופטי הרוב, הייתה כי הסתמכותה של המדינה על הפרשנות הישנה, לפיה המועד הקובע לסיום תקופת השנה הוא מועד ההחלטה בהשגה ולא מועד שליחתה לנישום, אינה סבירה, כיוון שהפרשנות הישנה ניתנה בשנת 1979, טרם חקיקתם של חוקי היסוד בישראל, אשר מעניקים הגנה רחבה יותר לאזרח על זכויותיו מאשר בעבר וטרם כניסתה של תורת 'הפרשנות התכליתית' לעולם המשפט.
כמו כן, בשנים שקדמו לפרשנותו החדשה של בית המשפט המחוזי, התריעו שופטי בתי המשפט המחוזיים מספר פעמים בפני פקידי השומה וציינו כי שליחת תשובותיהם לנישומים סמוך כל כך למועד חלוף השנה עלולה לעמוד בעוכריהם.
השופטת נאור הוסיפה, כי הנזק שייגרם לרשות המסים בעקבות פרשנות חדשה זו שתחול על מקרים תלויים ועומדים (אשר נאמד בכ- 640 מיליון ש"ח על פי הערכות המדינה), הוא נזק אשר פקידי השומה והמדינה לקחו על עצמם, שכן היה על פקידי השומה לנקוט באמצעי הגנה מפני נזק אפשרי זה, על ידי משלוח תגובות לנישומים מוקדם יותר ולא בסמוך לתום תקופת השנה.
לאור האמור, ולאחר שבחנו את מכלול השיקולים, החליטו שופטי הרוב כי מאזן השיקולים נוטה לטובת הנישומים ומשכך, נפסק כי יש להחיל את הפרשנות החדשה גם על מקרים תלויים ועומדים.
סיכום ומסקנות:
פסק דין זה הינו פסק דין חשוב ומעניין לתחומנו משתי סיבות:
ראשית, בעקבות פסק דין זה יש לגלות ערנות רבה לשינויים בפרשנות בתי המשפט לחקיקת המס.
שנית, הלכה זו רלוונטית גם לערעורים על שומות מס קניה ביצור מקומי, כיוון שההוראות בדין לעניין השגה על שומת מס קנייה זהות להוראות לעניין השגה על שומת מס הכנסה, וגם לגבי מס קניה קיימת הוראה כי השגה שלא ניתה בה החלטה בתוך שנה, רואים בה כהשגה שהתקבלה..
[דנ"א 3993/07 פקיד שומה ירושלים 3 ואח' נ' איקאפוד בע"מ, פסק-דין מיום 14.7.11, השופטים א' פרוקצ'יה (בדימ'), א' גרוניס, מ' נאור, ע' ארבל, א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן, א' חיות. שמות ב"כ הצדדים: לחברת איקאפוד- עו"ד סביון סגרון; לפקיד השומה ירושלים- עו"ד יהודה ליבליין ועו"ד יעל ורבה-זלינגר מפרקליטות המדינה]
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
אף שההחלטה עוסקת בערעור הכנסה, יש בה רלוונטיות גם לערעורי מס הנוגעים לשומות מס קניה בייצור מקומי, כפי שיפורט להלן.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
פקיד השומה ירושלים הוציא בשנת 2003 שומת מס הכנסה לחברת איקאפוד בע"מ.
בתחילת פברואר 2003 הגישה איקאפוד השגה על השומה. לאחר שחלפה שנה פחות יום אחד, החליט פקיד השומה לדחות את ההשגה, אולם ההחלטה נשלחה לאיקאפוד רק לאחר למעלה משבועיים, בסוף פברואר 2004.
חברת איקאפוד הגישה ערעור מס כנגד דחיית ההשגה לבית המשפט המחוזי בירושלים. בערעורה, הפנתה החברה לסעיף 152 לפקודת מס הכנסה (יצוין כי כיום נוסח הסעיף שונה), לפיו במידה ובמשך שנה מהיום שבו הוגשה ההשגה לא ניתנה בה החלטה, רואים בה כהשגה שהתקבלה (דבר המביא לביטול השומה).
מנגד, טען פקיד השומה כי מאחר והוא קיבל החלטה לדחות את ההשגה בטרם חלפה שנה מיום הגשתה, אין תחולה לסעיף זה, וביקש לדחות את הערעור.
פסק-הדין במחוזי והערעור לעליון בתמצית:
בית המשפט המחוזי קיבל את טענת איקאפוד לפיה חלפה תקופה של שנה בין מועד הגשת ההשגה למועד ההחלטה, והדגיש כי המועד לבחינת סיומה של תקופת השנה הוא המועד בו נשלחה החלטת פקיד השומה לנישום, ולא המועד בו נתקבלה ההחלטה
פקיד השומה ערער לבית המשפט העליון וטען שמדובר בפרשנות חדשה לסעיף ואין להחיל פרשנות זו גם על מקרים שתלויים ועומדים בפני בתי המשפט, כמו המקרה הנוכחי ועל השגות מס נוספות לגביהן טרם ניתנה תשובת פקידי השומה.
בית המשפט העליון דחה בשנת 2007 את ערעור פקיד השומה וקבע כי ניתן להחיל פרשנות זו על הליכים התלויים ועומדים בפני בתי המשפט.
על החלטה זו הגיש פקיד השומה בקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון, שהתמקד בשאלת התחולה של פרשנות חדשה של בית המשפט על ערעורי מס תלויים ועומדים. אף שבקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון מתקבלת במקרים חריגים ביותר, בית המשפט החליט כי מדובר בנושא בעל חשיבות משפטית גדולה ורחבה, ולכן אפשר דיון נוסף, שפסק-הדין בו ניתן לפני מספר חודשים.
החלטת בית המשפט העליון בדיון הנוסף:
ראשית, מנה בית המשפט את השיקולים הרלוונטיים להכרעת השאלה, האם ניתן להחיל פרשנות חדשה על תיקי מס תלויים ועומדים: עד כמה הדבר יביא לפגיעה קשה בצדדים שהסתמכו על הפרשנות הישנה; עד כמה הדבר תואם את תחושת הצדק; מה מידת הפגיעה בוודאות הנדרשת בעולם המשפט;
בין שבעת השופטים אשר ישבו בדיון זה נוצרה מחלוקת עמוקה באשר לאיזון הראוי בין השיקולים במקרה הנדון, והדיון הנוסף הוכרע ברוב של ארבעה שופטים מול שלושה.
דעתה של השופטת מ' נאור, אליה הצטרפו שופטי הרוב, הייתה כי הסתמכותה של המדינה על הפרשנות הישנה, לפיה המועד הקובע לסיום תקופת השנה הוא מועד ההחלטה בהשגה ולא מועד שליחתה לנישום, אינה סבירה, כיוון שהפרשנות הישנה ניתנה בשנת 1979, טרם חקיקתם של חוקי היסוד בישראל, אשר מעניקים הגנה רחבה יותר לאזרח על זכויותיו מאשר בעבר וטרם כניסתה של תורת 'הפרשנות התכליתית' לעולם המשפט.
כמו כן, בשנים שקדמו לפרשנותו החדשה של בית המשפט המחוזי, התריעו שופטי בתי המשפט המחוזיים מספר פעמים בפני פקידי השומה וציינו כי שליחת תשובותיהם לנישומים סמוך כל כך למועד חלוף השנה עלולה לעמוד בעוכריהם.
השופטת נאור הוסיפה, כי הנזק שייגרם לרשות המסים בעקבות פרשנות חדשה זו שתחול על מקרים תלויים ועומדים (אשר נאמד בכ- 640 מיליון ש"ח על פי הערכות המדינה), הוא נזק אשר פקידי השומה והמדינה לקחו על עצמם, שכן היה על פקידי השומה לנקוט באמצעי הגנה מפני נזק אפשרי זה, על ידי משלוח תגובות לנישומים מוקדם יותר ולא בסמוך לתום תקופת השנה.
לאור האמור, ולאחר שבחנו את מכלול השיקולים, החליטו שופטי הרוב כי מאזן השיקולים נוטה לטובת הנישומים ומשכך, נפסק כי יש להחיל את הפרשנות החדשה גם על מקרים תלויים ועומדים.
סיכום ומסקנות:
פסק דין זה הינו פסק דין חשוב ומעניין לתחומנו משתי סיבות:
ראשית, בעקבות פסק דין זה יש לגלות ערנות רבה לשינויים בפרשנות בתי המשפט לחקיקת המס.
שנית, הלכה זו רלוונטית גם לערעורים על שומות מס קניה ביצור מקומי, כיוון שההוראות בדין לעניין השגה על שומת מס קנייה זהות להוראות לעניין השגה על שומת מס הכנסה, וגם לגבי מס קניה קיימת הוראה כי השגה שלא ניתה בה החלטה בתוך שנה, רואים בה כהשגה שהתקבלה..
[דנ"א 3993/07 פקיד שומה ירושלים 3 ואח' נ' איקאפוד בע"מ, פסק-דין מיום 14.7.11, השופטים א' פרוקצ'יה (בדימ'), א' גרוניס, מ' נאור, ע' ארבל, א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן, א' חיות. שמות ב"כ הצדדים: לחברת איקאפוד- עו"ד סביון סגרון; לפקיד השומה ירושלים- עו"ד יהודה ליבליין ועו"ד יעל ורבה-זלינגר מפרקליטות המדינה]
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
מאמרים נוספים בתחום:
