קורסים בסחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?תרגיל עוקץ במכתב אשראי! בית המשפט מרשיע נאשמים בעבירות מכס חמורות / עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר
לאחרונה, הרשיע בית המשפט המחוזי בת"א שורה של נאשמים בעבירות חמורות של גניבת טובין, התחמקות מתשלום מסי יבוא וזיוף מסמכים בנסיבות מחמירות.
סיפור המקרה:
בכתב האישום שהוגש בשנת 2005 נטען על ידי המדינה כי הנאשמים תכננו להונות ספקי טובין מחו"ל, באמצעות הזמנת טובין לגורמים שונים בישראל, והסכמה לשלם עבור היבוא בדרך של פתיחת מכתבי אשראי דוקומנטרי. הכוונה שיוחסה להם הייתה להביא לכך שהבנק שפתח את מכתבי האשראי לא יכבד אותם ולא יעביר את התמורה, אך הנאשמים יקחו את הטובין מבלי לשלם בעבורם, באמצעות שימוש במסמכים מזויפים.
על פי התכנית, הנאשמים פנו בשנת 1999 לצד שלישי, בעל חשבון בבנק, וביקשו לעשות שימוש בנפח האשראי שלו לצורך הוצאת מכתבי אשראי. אחד הנאשמים ניסח את מכתב האשראי בדרך של מרמה ותחבולה, שתגרום לספק הטובין להיכשל ולא לעמוד בתנאי מכתב האשראי. למשל, באמצעות הוספת תנאי לפיו לא ניתן להציג את מכתב האשראי לפרעון אם טרם חלפו 15 יום ממועד השיגור, או תנאים נוספים. יחד עם זאת, אותו ספק ישלח בצמוד לטובין שטר מטען מקורי, והנאשמים ישחררו את הסחורה מבלי לשלם בעבורה. באם התכנית תיכשל, והספק יעמוד בתנאי מכתב האשראי, תכננו הנאשמים להנמיך משמעתית את ערך הסחורה ולדווח למכס כי ערכה היה כשליש מערכה האמיתי, תוך הגשת מסמכים כוזבים, כמו חשבון ספק שבו שונה שם הספק וגם ערך הטובין, וכל זאת על מנת לחסוך משמעותית מסי יבוא.
תכנית אחרת שיוחסה לנאשמים היא יבוא על שם לקוח ברשות הפלסטינית, תוך התחייבות שבנק המצוי ברשות ישלם בעבור המשלוח, ותוך שימוש בחותמת בנק מזויפת על גבי שטר המטען, על מנת להציג מצג שווא כאילו תמורת המשלוח שולמה, ושחרורו מבלי לשלם בעבורו, תוך שימוש במסמכים מזויפים כמו חשבון מכר ורשימון יבוא.
בדרך זו, כך נטען על ידי המדינה, הונו הנאשמים ספקי טובין במזרח הרחוק ובארה"ב, וייבאו מוצרי אלקטרוניקה מבלי לשלם בעדם. למשל, נטען כי הנאשמים ייבאו משלוח אווירי, שחררו אותו מהמכס ובמכתב האשראי נכתב שניתן להציגו לפרעון רק כשיחלפו 15 יום ממועד השיגור, בזמן שהמטען הגיע לארץ תוך זמן קצר מאד (הובלה אווירית). המדינה הגישה גם דיסקים ובהם הקלטת שיחות בין הנאשמים. המדינה טענה כי הנאשם המרכזי תכנן ששטרי המטען יהיו על שם חברת קש ולא על שם הבנק שפתח את מכתבי האשראי, על מנת להקל על ביצוע המזימה.
הנאשם המרכזי טען כי הוא איש עסקים לגיטימי, ששימש כגורם מתווך בין לקוחות לבין גורמי מימון חוץ בנקאיים, אך לא הזמין את הסחורה, ולא קיבל אותה. עוד טען כי אין להסתמך על עדי מסוימים שהביאה המדינה בהיותם בעלי אינטרס ובעלי עבר פלילי. כמו כן טען כי הספק שמכר את הטובין מחו"ל לא העיד ולכן אין ודאות שלא קיבל את כספו.
לעניין ההקלטות, טענו הנאשמים כי מאחר והכלי המקורי בו הוקלטו השיחות הושמד או לא נמצא, אין לקבל את הדיסק ועליו ההקלטה כראייה קבילה.
הכרעת הדין:
בית המשפט קבע כי יש לקבל את ההקלטות על גבי הדיסקים כראיה קבילה, היות ואין כל אינדיקציה לכך ששיחות אלה אינן משקפות את ההקלטה המקורית. בית המשפט ציין כי הנאשם המרכזי התגלה כעד לא אמין ולכן אין לקבל את גרסתו, כל עוד זו לא נתמכת בממצאים אובייקטיביים. למסקנה זו הגיע בית המשפט לאחר שקבע שנאשם זה עשה שימוש בשמות בדויים, בחותמות מזויפות, והשתמש בחברות קש.
בית המשפט דחה את טענת המדינה כאילו מכתב האשראי נוסח על ידי הנאשם מתוך כוונה להונות, אך קיבל את הטענה כי הנאשם המרכזי היה מעורב גם מעורב בשחרור המכולות וזאת בזמן שידע שתמורתן לא שולמה, וכל זאת תוך שימוש גם במסמכים מזויפים, כמו תעודות שער. בית המשפט התרשם גם מטענת המדינה כי הסחורה נמכרה בארץ במחירים נמוכים ממחירי היבוא, דבר המחזק את המסקנה כי התמורה כלל לא שולמה לספק.
באשר ליבוא על שם עוסקים ברשות הפלסטינית, קבע בית המשפט כי הנאשם המרכזי זייף את חותמת ההסבה על גבי שטר המטען, על מנת להציג מצג כאילו הבנק ברשות הפלסטינית קיבל את התמורה וכי הוא מאפשר ליבואן לשחרר את הסחורה, וכל זאת בזמן שהתמורה לא שולמה. בכך, גרם הנאשם לכך שהסחורה תשוחרר מן המכס מבלי ששולמה תמורתה, וכל זאת באמצעות שימוש במסמכים מזויפים.
בסופו של דבר, הרשיע בית המשפט את הנאשמים במרבית העבירות המיוחסות להם, שכללו הגשת מסמכים כוזבים למכס, התמחקות מתשלום מס, גניבת טובין, קבלת דבר במרמה, ועבירות על חוק מע"מ, וקבע כי אלה בוצעו בנסיבות מחמירות, בשל היקפן, משך ביצוען, והתחכום הרב שבביצוען. גזר-הדין יינתן במועד מאוחר יותר.
[ת"פ (מחוזי ת"א) 40013-05 מדינת ישראל נ' רש ואח', הכרעת דין מיום 13.9.11, השופט א. שהם. הנאשמים יוצגו על ידי עו"ד פרופ' ק. מן, י. גת, ק. סודרי, א. חיון, ג. אשכנזי, ש. מאירוביץ', א. דגן, א. רפפורט].
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
בכתב האישום שהוגש בשנת 2005 נטען על ידי המדינה כי הנאשמים תכננו להונות ספקי טובין מחו"ל, באמצעות הזמנת טובין לגורמים שונים בישראל, והסכמה לשלם עבור היבוא בדרך של פתיחת מכתבי אשראי דוקומנטרי. הכוונה שיוחסה להם הייתה להביא לכך שהבנק שפתח את מכתבי האשראי לא יכבד אותם ולא יעביר את התמורה, אך הנאשמים יקחו את הטובין מבלי לשלם בעבורם, באמצעות שימוש במסמכים מזויפים.
על פי התכנית, הנאשמים פנו בשנת 1999 לצד שלישי, בעל חשבון בבנק, וביקשו לעשות שימוש בנפח האשראי שלו לצורך הוצאת מכתבי אשראי. אחד הנאשמים ניסח את מכתב האשראי בדרך של מרמה ותחבולה, שתגרום לספק הטובין להיכשל ולא לעמוד בתנאי מכתב האשראי. למשל, באמצעות הוספת תנאי לפיו לא ניתן להציג את מכתב האשראי לפרעון אם טרם חלפו 15 יום ממועד השיגור, או תנאים נוספים. יחד עם זאת, אותו ספק ישלח בצמוד לטובין שטר מטען מקורי, והנאשמים ישחררו את הסחורה מבלי לשלם בעבורה. באם התכנית תיכשל, והספק יעמוד בתנאי מכתב האשראי, תכננו הנאשמים להנמיך משמעתית את ערך הסחורה ולדווח למכס כי ערכה היה כשליש מערכה האמיתי, תוך הגשת מסמכים כוזבים, כמו חשבון ספק שבו שונה שם הספק וגם ערך הטובין, וכל זאת על מנת לחסוך משמעותית מסי יבוא.
תכנית אחרת שיוחסה לנאשמים היא יבוא על שם לקוח ברשות הפלסטינית, תוך התחייבות שבנק המצוי ברשות ישלם בעבור המשלוח, ותוך שימוש בחותמת בנק מזויפת על גבי שטר המטען, על מנת להציג מצג שווא כאילו תמורת המשלוח שולמה, ושחרורו מבלי לשלם בעבורו, תוך שימוש במסמכים מזויפים כמו חשבון מכר ורשימון יבוא.
בדרך זו, כך נטען על ידי המדינה, הונו הנאשמים ספקי טובין במזרח הרחוק ובארה"ב, וייבאו מוצרי אלקטרוניקה מבלי לשלם בעדם. למשל, נטען כי הנאשמים ייבאו משלוח אווירי, שחררו אותו מהמכס ובמכתב האשראי נכתב שניתן להציגו לפרעון רק כשיחלפו 15 יום ממועד השיגור, בזמן שהמטען הגיע לארץ תוך זמן קצר מאד (הובלה אווירית). המדינה הגישה גם דיסקים ובהם הקלטת שיחות בין הנאשמים. המדינה טענה כי הנאשם המרכזי תכנן ששטרי המטען יהיו על שם חברת קש ולא על שם הבנק שפתח את מכתבי האשראי, על מנת להקל על ביצוע המזימה.
הנאשם המרכזי טען כי הוא איש עסקים לגיטימי, ששימש כגורם מתווך בין לקוחות לבין גורמי מימון חוץ בנקאיים, אך לא הזמין את הסחורה, ולא קיבל אותה. עוד טען כי אין להסתמך על עדי מסוימים שהביאה המדינה בהיותם בעלי אינטרס ובעלי עבר פלילי. כמו כן טען כי הספק שמכר את הטובין מחו"ל לא העיד ולכן אין ודאות שלא קיבל את כספו.
לעניין ההקלטות, טענו הנאשמים כי מאחר והכלי המקורי בו הוקלטו השיחות הושמד או לא נמצא, אין לקבל את הדיסק ועליו ההקלטה כראייה קבילה.
הכרעת הדין:
בית המשפט קבע כי יש לקבל את ההקלטות על גבי הדיסקים כראיה קבילה, היות ואין כל אינדיקציה לכך ששיחות אלה אינן משקפות את ההקלטה המקורית. בית המשפט ציין כי הנאשם המרכזי התגלה כעד לא אמין ולכן אין לקבל את גרסתו, כל עוד זו לא נתמכת בממצאים אובייקטיביים. למסקנה זו הגיע בית המשפט לאחר שקבע שנאשם זה עשה שימוש בשמות בדויים, בחותמות מזויפות, והשתמש בחברות קש.
בית המשפט דחה את טענת המדינה כאילו מכתב האשראי נוסח על ידי הנאשם מתוך כוונה להונות, אך קיבל את הטענה כי הנאשם המרכזי היה מעורב גם מעורב בשחרור המכולות וזאת בזמן שידע שתמורתן לא שולמה, וכל זאת תוך שימוש גם במסמכים מזויפים, כמו תעודות שער. בית המשפט התרשם גם מטענת המדינה כי הסחורה נמכרה בארץ במחירים נמוכים ממחירי היבוא, דבר המחזק את המסקנה כי התמורה כלל לא שולמה לספק.
באשר ליבוא על שם עוסקים ברשות הפלסטינית, קבע בית המשפט כי הנאשם המרכזי זייף את חותמת ההסבה על גבי שטר המטען, על מנת להציג מצג כאילו הבנק ברשות הפלסטינית קיבל את התמורה וכי הוא מאפשר ליבואן לשחרר את הסחורה, וכל זאת בזמן שהתמורה לא שולמה. בכך, גרם הנאשם לכך שהסחורה תשוחרר מן המכס מבלי ששולמה תמורתה, וכל זאת באמצעות שימוש במסמכים מזויפים.
בסופו של דבר, הרשיע בית המשפט את הנאשמים במרבית העבירות המיוחסות להם, שכללו הגשת מסמכים כוזבים למכס, התמחקות מתשלום מס, גניבת טובין, קבלת דבר במרמה, ועבירות על חוק מע"מ, וקבע כי אלה בוצעו בנסיבות מחמירות, בשל היקפן, משך ביצוען, והתחכום הרב שבביצוען. גזר-הדין יינתן במועד מאוחר יותר.
[ת"פ (מחוזי ת"א) 40013-05 מדינת ישראל נ' רש ואח', הכרעת דין מיום 13.9.11, השופט א. שהם. הנאשמים יוצגו על ידי עו"ד פרופ' ק. מן, י. גת, ק. סודרי, א. חיון, ג. אשכנזי, ש. מאירוביץ', א. דגן, א. רפפורט].
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
מאמרים נוספים בתחום:
