קורסים בסחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?בניגוד לעמדת המכס: תמציות בקבוקוני רסקיו (צמחי באך) אינן משקה אלכוהולי / עו"ד גיל נדל
לאחרונה, הגיע לסיומו הליך משפטי ארוך בין חברת פרמה גורי לרשות המכס, שעסק בסיווג לצרכי מס קניה של תמציות רסקיו.
בעוד המכס סבר כי סיווגן צריך להיות בפרט של "משקה אלכוהולי", החייב במס קניה, פרמה גורי טענה כי הסיווג צריך להיות כ"תכשיר מזון", הפטור ממס קניה.
בעוד המכס סבר כי סיווגן צריך להיות בפרט של "משקה אלכוהולי", החייב במס קניה, פרמה גורי טענה כי הסיווג צריך להיות כ"תכשיר מזון", הפטור ממס קניה.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
חברת פרמה גורי בע"מ הגישה תביעה בחודש פברואר 2005 לבית המשפט המחוזי בירושלים, כנגד מדינת ישראל – רשות המסים – אגף המכס והמע"מ. במסגרת התביעה ביקשה פרמה גורי להשיב לה סכומי מס קניה ששולמו על ידה ביתר, וכן ביקשה לקבל סעד הצהרתי להורות לפיו הסיווג הנכון של תמציות פרחי באך הינו בפרט המכס לפיו מדובר ב"תכשיר מזון" הפטור מס, ולא בפרט המכס של "משקה אלכוהולי", החייב במס, כעמדת המכס.
תמציות פרחי באך (הידועות כבקבוקוני "רסקיו") הינן בקבוקונים של 10 או 20 מ"ל עם מכסה בעל טפטפת ו/או לחיץ תרסיס. צריכת הטובין והשימוש בהם הינו באמצעות טפטוף 2 – 4 טיפות על הלשון, הוספת 2 – 4 טיפות לכוס מים או באמצעות ריסוס על הלשון. מוצרים אלה משמשים כתכשיר מזון טבעי למאכל אדם ולהם סגולות פרה-רפואיות מרגיעות מעודדות, מאזנות ומרגיעות, המסייעות לתחזוקת הגוף, לשימור הבריאות וכד', ולפיכך נמכרים ומשווקים ברשתות הפארמה, בתי המרקחת ובתי הטבע השונים וכן על ידי מטפלים בשיטת באך.
פסק-הדין:
בעניין סיווג המוצרים, קבע בית המשפט כי אין לסווג את המוצרים כמשקאות אלכוהוליים, כטענת המכס, אלא כתכשיר מזון הפטור מתשלום מס, כטענת התובעת.
בית המשפט אימץ את הפרשנות התכליתית לפיה מוצרים אלה אינם בגדר "משקה" ו/או "משקה אלכוהולי", שכן לאור אופן השימוש בהם ומטרתם הם אינם מיועדים לשתייה להנאה והאלכוהול המצוי בהם נועד לצרכי שימור וחיטוי בלבד.
כמו כן, קבע בית המשפט כי המוצרים אינם "משקה מסוג 'SWEDISH BITTER' או דומיו", שכן את הסווידיש ביטר ניתן לשתות בכוס, ככל משקה אלכוהולי, הוא משמש כמתאבן (אפרטיף) או כתבלין בקוקטיילים שונים, הוא נמכר כמשקה רגיל, מצוי בבארים, ואינו מיועד לשימוש ילדים, נשים הרות או מניקות, זאת בעוד שהמוצרים המיובאים ע"י פרמה גורי נמכרים בבקבוקים קטנים עם טפטפת או תרסיס, בבתי מרקחת ובחנויות מוצרי הומיאופתיה ואין מניעה לכלל האוכלוסיה להשתמש בהם.
כמו כן, בית המשפט קבע כי מבחינה תכליתית כי שיקולי המיסוי של משקאות אלכוהוליים לא חלים בענייננו ("להפנים השפעות חיצוניות שליליות שאינו חלק מעלויות הייצור, אך גורמות לנזקים שונים למשק ולחברה") ואין להם כל רלוונטיות.
[ת.א. (מחוזי ירושלים) 7057/05 פרמה גורי בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המסים-אגף המכס, פסק-דין מיום 13.12.11, השופט רפאל יעקובי. ב"כ הצדדים: לפרמה גורי- עו"ד גיל נדל ורותם וירניק ממשרדנו. לרשות המכס- עו"ד יורם הירשברג מפרקליטות המדינה].
לכן, קיבל בית המשפט את התביעה וקבע בניגוד לעמדת המכס, כי לא מדובר במשקה אלכוהולי.
הערות:
במקרה זה, בחן בית המשפט את תכלית החקיקה, וקבע כי הטלת מס קניה על משקאות אלכוהוליים נועדה להפחית את השימוש בהם, בעוד תכלית זו אינה מתקיימת בכל הנוגע לבקבוקוני רסקיו, ולכן, בשל נימוק זה, השתכנע בית המשפט כי אין לסווג את מוצר הרסקיו כמשקה אלכוהולי, אף שהוא מכיל רכיבי אלכוהול.
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
חברת פרמה גורי בע"מ הגישה תביעה בחודש פברואר 2005 לבית המשפט המחוזי בירושלים, כנגד מדינת ישראל – רשות המסים – אגף המכס והמע"מ. במסגרת התביעה ביקשה פרמה גורי להשיב לה סכומי מס קניה ששולמו על ידה ביתר, וכן ביקשה לקבל סעד הצהרתי להורות לפיו הסיווג הנכון של תמציות פרחי באך הינו בפרט המכס לפיו מדובר ב"תכשיר מזון" הפטור מס, ולא בפרט המכס של "משקה אלכוהולי", החייב במס, כעמדת המכס.
תמציות פרחי באך (הידועות כבקבוקוני "רסקיו") הינן בקבוקונים של 10 או 20 מ"ל עם מכסה בעל טפטפת ו/או לחיץ תרסיס. צריכת הטובין והשימוש בהם הינו באמצעות טפטוף 2 – 4 טיפות על הלשון, הוספת 2 – 4 טיפות לכוס מים או באמצעות ריסוס על הלשון. מוצרים אלה משמשים כתכשיר מזון טבעי למאכל אדם ולהם סגולות פרה-רפואיות מרגיעות מעודדות, מאזנות ומרגיעות, המסייעות לתחזוקת הגוף, לשימור הבריאות וכד', ולפיכך נמכרים ומשווקים ברשתות הפארמה, בתי המרקחת ובתי הטבע השונים וכן על ידי מטפלים בשיטת באך.
פסק-הדין:
בעניין סיווג המוצרים, קבע בית המשפט כי אין לסווג את המוצרים כמשקאות אלכוהוליים, כטענת המכס, אלא כתכשיר מזון הפטור מתשלום מס, כטענת התובעת.
בית המשפט אימץ את הפרשנות התכליתית לפיה מוצרים אלה אינם בגדר "משקה" ו/או "משקה אלכוהולי", שכן לאור אופן השימוש בהם ומטרתם הם אינם מיועדים לשתייה להנאה והאלכוהול המצוי בהם נועד לצרכי שימור וחיטוי בלבד.
כמו כן, קבע בית המשפט כי המוצרים אינם "משקה מסוג 'SWEDISH BITTER' או דומיו", שכן את הסווידיש ביטר ניתן לשתות בכוס, ככל משקה אלכוהולי, הוא משמש כמתאבן (אפרטיף) או כתבלין בקוקטיילים שונים, הוא נמכר כמשקה רגיל, מצוי בבארים, ואינו מיועד לשימוש ילדים, נשים הרות או מניקות, זאת בעוד שהמוצרים המיובאים ע"י פרמה גורי נמכרים בבקבוקים קטנים עם טפטפת או תרסיס, בבתי מרקחת ובחנויות מוצרי הומיאופתיה ואין מניעה לכלל האוכלוסיה להשתמש בהם.
כמו כן, בית המשפט קבע כי מבחינה תכליתית כי שיקולי המיסוי של משקאות אלכוהוליים לא חלים בענייננו ("להפנים השפעות חיצוניות שליליות שאינו חלק מעלויות הייצור, אך גורמות לנזקים שונים למשק ולחברה") ואין להם כל רלוונטיות.
[ת.א. (מחוזי ירושלים) 7057/05 פרמה גורי בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המסים-אגף המכס, פסק-דין מיום 13.12.11, השופט רפאל יעקובי. ב"כ הצדדים: לפרמה גורי- עו"ד גיל נדל ורותם וירניק ממשרדנו. לרשות המכס- עו"ד יורם הירשברג מפרקליטות המדינה].
לכן, קיבל בית המשפט את התביעה וקבע בניגוד לעמדת המכס, כי לא מדובר במשקה אלכוהולי.
הערות:
במקרה זה, בחן בית המשפט את תכלית החקיקה, וקבע כי הטלת מס קניה על משקאות אלכוהוליים נועדה להפחית את השימוש בהם, בעוד תכלית זו אינה מתקיימת בכל הנוגע לבקבוקוני רסקיו, ולכן, בשל נימוק זה, השתכנע בית המשפט כי אין לסווג את מוצר הרסקיו כמשקה אלכוהולי, אף שהוא מכיל רכיבי אלכוהול.
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
מאמרים נוספים בתחום:
