קורסים בסחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?האם ניתן לחייב צד לקיים הסכם זיכיון בניגוד לרצונו? / עו"ד אביגדור דורות
חיים לוי סוכנות רכב ומוסך איזורי ירושלים נ' קרסו מוטורס בע"מ) בקבעו כי כאשר יחסי זכיינות, המבוססים ככלל על יחסי אמון מוגברים, עולים על שרטון – אין לכפות על הצדדים את המשך היחסים המסחריים.
עובדות המקרה:
בין המבקש, המפעיל סוכנות רכב ומוסך, לבין המשיבה, יבואנית רכבי רנו וניסאן לישראל, התקיים הסכם זכיינות למכירת הרכבים המיובאים ע"י המשיבה ולטיפול בהם.
לאחר 40 שנה של פעילות עסקית הדדית, עלו היחסים העסקיים על שרטון, והמשיבה ביקשה לסיימם.
הזכיין הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד קרסו במטרה לחייב את קרסו להמשיך ולקיים את הסכם הזכיינות וכן במטרה לקבל פיצויים.
בקשתו של הזכיין נדחתה בבית המשפט המחוזי, לאחר שנקבע כי מקום בו טוען צד להסכם הפצה כי הופר האמון ביחסיו עם הצד השני, אין להמשיך ולכפות על הצדדים את המשך קיום הסכם הזכיינות, ויש להתיר לצד המבקש זאת להשתחרר מההסכם.
בערעור טען הזכיין כי קיום החלטת בית המשפט המחוזי תביא לקריסת עסקיו ופיטורי כל 60 העובדים המועסקים על ידו.
כמו כן, טען הזכיין כי ההסכם לא מאפשר לו להתקשר עם יבואן אחר. טענות נוספות נגעו למשך הזמן בו ניהלו הצדדים יחסים עסקיים (כ-40 שנה), לעניין שווי המוצר, המצריך השקעת משאבים רבים, וכן כי לא הוכח ע"י הקרסו כי מתן הצו הזמני לזכיין, כמבוקש, יביא לפגיעה בו.
קרסו סמכה ידה על החלטת בית המשפט המחוזי, תוך שהיא טוענת כי יחסי האמון בין הצדדים אבדו ולא ניתנים לשיקום עוד, ועל כן אין מקום לחייב אותה לקיים עם הזכיין יחסים מסחריים.
החלטת בית המשפט
בית המשפט העליון דחה את הערעור והשאיר את החלטת בית המשפט המחוזי על כנה, תוך שהוא קובע כי הודעת היבואן על סיום היחסים תקפה, ועל כן באו היחסים העסקיים לקיצם, וזאת לאחר מועד ההודעה המוקדמת אשר נקבעה על ידי בית המשפט המחוזי.
בית המשפט העליון חזר בפסק דינו על ההלכה הקובעת כי הסכמי זכיינות והפצה מבוססים על קשר אישי ויחסי אמון, ולכן אין זה ראוי לכפות על הצדדים את המשך קיום הקשר המסחרי כאשר אחד מהם אינו מעוניין בהמשכם. לאור האמור, קבע בית המשפט העליון כי אין לאכוף את הסכם הזכיינות, וכי הסעד המתאים בנסיבות העניין, אם תתקבל תביעת הזכיין, הינו סעד של פיצוי כספי בלבד.
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
מאמרים נוספים בתחום:
