קורסים בסחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?מכירה לשם יצוא וזכאות להישבון מס קניה / עו"ד אביגדור דורות, עו"ד אליס אברמוביץ
חברת אחים סמי ייצור צינורות וכבלי בלם בע"מ הנה יצרנית של מוצרים שונים לתעשיות הביטחוניות ולתעשיות האזרחיות, ובהם כבלי נעילה וצינורות בלם מגומי לרכב מנועי. בין השנים 2005-2007, מכרה החברה, לאחד או יותר מלקוחותיה, כבלי נעילה, וזאת מבלי לחייבם במס קניה בשיעור של 12%, כמתחייב מסיווג הכבלים בפרט 87.08-2990 לצו תעריף המכס. לפיכך, הוצאה לחברה שומת מס קנייה בסך של מעל חצי מיליון שקלים חדשים.
החברה הגישה השגה על השומה, במסגרתה טענה כי ייצרה את הכבלים אך ורק עבור חברת רב בריח, ולתמיכה בטענה זו צירפה מכתב לא חתום, הנחזה להיות של חברת רב בריח, ולפיו הכבלים שנרכשו על ידה "מיועדים להרכבה במכלולים המשמשים לנעילות מכסה מנוע מנועי ומיועדים לייצוא בלבד".
מכיוון שעל פי סעיף 27(ד) לחוק מס קניה (טובין ושירותים), תש"ב – 1952, זכאים טובין שנקנו לשם ייצור מוצרים המיועדים ליצוא להחזר מס הקניה ששולם בגינם, סברה החברה כי היא רשאית שלא להוסיף למחיר המכירה את רכיב המס מלכתחילה. זו הייתה טענתה האחת והיחידה במסגרת ההשגה. לאחר שנמנעה מלהציג מסמכים נוספים שהתבקשה להציג, דחה מנהל תחום בקורת במשרדי מע"מ תל אביב את ההשגה.
על דחיית ההשגה, הגישה החברה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. במסגרת זו, חזרה היא על טענתה בדבר היות הכבלים פטורים ממס קניה אך בשל כך שנמכרו לשם ייצור טובין המיועדים ליצוא, וכן הוסיפה טענות חדשות: כך, למשל, טענה החברה כי מכיוון שרב בריח נכנסה להליכי פירוק – יש לראות בסכומי מס הקניה שלא גבתה ממנה בעת המכירה משום "חוב אבוד", ובהתאם לחוק מיסים עקיפים - לבטל את השומה שהוצאה. עוד נטען, כי אין לראות במוצר חלק של כלי רכב מנועי המסווג בפרט 87.08-2990 לצו תעריף המכס, אלא יש לבחון את יעוד המוצר המוגמר, שכן הכבל שייצרה, מיוצר רק על מנת שיהפוך לחלק מהמוצר המוגמר, כלומר כבל נעילה למכסה מנוע.
את ערעורה תמכה החברה בתצהיר מטעם מנהלה ובעליה, במסגרתו נטען כי החברה ייצרה את הכבלים עבור רב בריח בהתאם לדרישותיה, כי לכבלים אלו התווספו חלקים נוספים המיוצרים על ידי רב בריח, וכי המכלול השלם יוצא על ידי האחרונה לחו"ל, כאמור במכתבה הנזכר, אשר צורף הן להשגה והן לערעור.
בית המשפט דן בערעור, וקבע, בראש ובראשונה, כי שומה היה על החברה להעלות את כל טענותיה במסגרת ההשגה, ומשלא עשתה כן לא תוכל להרחיב את היריעה במסגרת הערעור לבית המשפט. לפיכך, התמקד הדיון באותה טענה יחידה אשר הועלתה על ידי החברה בהשגה, העוסקת בזכותה שלא לחייב את רב בריח מלכתחילה במס קנייה.
בעניין זה, קיבל בית המשפט את עמדתו העקרונית והבסיסית של מנהל מע"מ ומס קניה, לפיה מי שזכאי להחזר מס קניה במסגרת תביעת הישבון הוא היצואן עצמו (דהיינו רב בריח), ועל כן לא הייתה החברה רשאית לעשות דין לעצמה, ולפטור את רב בריח מתשלום מס הקניה מלכתחילה.
מעבר לכך, נקבע כי הנטל להוכחת הטענה העובדתית, לפיה המכלולים שייצרה רב בריח אכן יוצאו, בסופו של דבר, לחו"ל, מוטל היה על החברה, ומשזו לא הציגה את רשימוני היצוא – ממילא לא עמדה בנטל הוכחה זה. בהקשר אחרון זה, ציין בית המשפט כי המכתב הלא חתום של רב בריח שצורף הן להשגה והן לערעור, לכאורה אינו אותנטי, ועל כן לא ניתן להסתמך עליו מבחינה ראייתית לצורך קביעת ממצא עובדתי, לפיו הכבלים אכן נרכשו לצורך ייצור טובין שיוצאו. נקבע, כי על החברה היה להוכיח בראיות של ממש כי לא מכרה את הכבלים נשוא השומה ללקוחות אחרים מלבד רב בריח, ואת זאת היה עליה לעשות באמצעות הצגת ספריה או תצהיר מתאים מאת רואה החשבון שלה.
לעניין טענת החוב האבוד נקבע כי החברה לא הציגה כל אסמכתא בהקשר זה, ובמיוחד נמנעה מלהציג את תביעת החוב שלטענתה נמסרה למפרקה של רב בריח מבעוד מועד (טענה, שלדברי בית המשפט אפילו הייתה מוכחת, לא היה בה כדי לבטל את החיוב במס הקניה).
אשר על כן, דחה, כאמור, בית המשפט את הערעור, וחייב את החברה בתשלום הוצאות בסך 20,000 ₪.
המסקנה היא, כי מכירת טובין חבי מס קניה בארץ לצורך ייצור טובין המיועדים לייצוא אינה מקנה למוכר הטובין את הזכות שלא לחייב את הקונה במס קנייה. זאת, שכן על פי חוק מס קניה, מי שזכאי לקבלת החזר מס הקניה הוא היצואן, ולא המוכר, ולשם כך עליו להוכיח כי אכן ייצא את המוצרים המוגמרים.
יצוין כי בענייננו, לו הייתה החברה נרשמת כעוסק לצורך מס קניה, ומדווחת על המכירות נשוא השומה, כי אז הייתה היא רשאית לנכות את מס הקניה ששילמה על ייבוא החלקים שנדרשו לייצור הכבלים, מהמס המגיע עבור הכבלים המוגמרים.
מסקנה נוספת היא, כי בהליך ההשגה יש למצות את כל הטענות המהותיות והפרוצדורליות, שכן בית המשפט לא ידון בהליך הערעור בטענות חדשות.
(ע"מ 1251-05-10 אחים סמי - ייצור צינורות וכבלי בלם בע"מ נ' מס קניה ומע"מ תל אביב, פסק דין של השופט איתן אורנשטיין מיום 15.1.13, החברה יוצגה על ידי עו"ד יעקב גולדמן).
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
מכיוון שעל פי סעיף 27(ד) לחוק מס קניה (טובין ושירותים), תש"ב – 1952, זכאים טובין שנקנו לשם ייצור מוצרים המיועדים ליצוא להחזר מס הקניה ששולם בגינם, סברה החברה כי היא רשאית שלא להוסיף למחיר המכירה את רכיב המס מלכתחילה. זו הייתה טענתה האחת והיחידה במסגרת ההשגה. לאחר שנמנעה מלהציג מסמכים נוספים שהתבקשה להציג, דחה מנהל תחום בקורת במשרדי מע"מ תל אביב את ההשגה.
על דחיית ההשגה, הגישה החברה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. במסגרת זו, חזרה היא על טענתה בדבר היות הכבלים פטורים ממס קניה אך בשל כך שנמכרו לשם ייצור טובין המיועדים ליצוא, וכן הוסיפה טענות חדשות: כך, למשל, טענה החברה כי מכיוון שרב בריח נכנסה להליכי פירוק – יש לראות בסכומי מס הקניה שלא גבתה ממנה בעת המכירה משום "חוב אבוד", ובהתאם לחוק מיסים עקיפים - לבטל את השומה שהוצאה. עוד נטען, כי אין לראות במוצר חלק של כלי רכב מנועי המסווג בפרט 87.08-2990 לצו תעריף המכס, אלא יש לבחון את יעוד המוצר המוגמר, שכן הכבל שייצרה, מיוצר רק על מנת שיהפוך לחלק מהמוצר המוגמר, כלומר כבל נעילה למכסה מנוע.
את ערעורה תמכה החברה בתצהיר מטעם מנהלה ובעליה, במסגרתו נטען כי החברה ייצרה את הכבלים עבור רב בריח בהתאם לדרישותיה, כי לכבלים אלו התווספו חלקים נוספים המיוצרים על ידי רב בריח, וכי המכלול השלם יוצא על ידי האחרונה לחו"ל, כאמור במכתבה הנזכר, אשר צורף הן להשגה והן לערעור.
בית המשפט דן בערעור, וקבע, בראש ובראשונה, כי שומה היה על החברה להעלות את כל טענותיה במסגרת ההשגה, ומשלא עשתה כן לא תוכל להרחיב את היריעה במסגרת הערעור לבית המשפט. לפיכך, התמקד הדיון באותה טענה יחידה אשר הועלתה על ידי החברה בהשגה, העוסקת בזכותה שלא לחייב את רב בריח מלכתחילה במס קנייה.
בעניין זה, קיבל בית המשפט את עמדתו העקרונית והבסיסית של מנהל מע"מ ומס קניה, לפיה מי שזכאי להחזר מס קניה במסגרת תביעת הישבון הוא היצואן עצמו (דהיינו רב בריח), ועל כן לא הייתה החברה רשאית לעשות דין לעצמה, ולפטור את רב בריח מתשלום מס הקניה מלכתחילה.
מעבר לכך, נקבע כי הנטל להוכחת הטענה העובדתית, לפיה המכלולים שייצרה רב בריח אכן יוצאו, בסופו של דבר, לחו"ל, מוטל היה על החברה, ומשזו לא הציגה את רשימוני היצוא – ממילא לא עמדה בנטל הוכחה זה. בהקשר אחרון זה, ציין בית המשפט כי המכתב הלא חתום של רב בריח שצורף הן להשגה והן לערעור, לכאורה אינו אותנטי, ועל כן לא ניתן להסתמך עליו מבחינה ראייתית לצורך קביעת ממצא עובדתי, לפיו הכבלים אכן נרכשו לצורך ייצור טובין שיוצאו. נקבע, כי על החברה היה להוכיח בראיות של ממש כי לא מכרה את הכבלים נשוא השומה ללקוחות אחרים מלבד רב בריח, ואת זאת היה עליה לעשות באמצעות הצגת ספריה או תצהיר מתאים מאת רואה החשבון שלה.
לעניין טענת החוב האבוד נקבע כי החברה לא הציגה כל אסמכתא בהקשר זה, ובמיוחד נמנעה מלהציג את תביעת החוב שלטענתה נמסרה למפרקה של רב בריח מבעוד מועד (טענה, שלדברי בית המשפט אפילו הייתה מוכחת, לא היה בה כדי לבטל את החיוב במס הקניה).
אשר על כן, דחה, כאמור, בית המשפט את הערעור, וחייב את החברה בתשלום הוצאות בסך 20,000 ₪.
המסקנה היא, כי מכירת טובין חבי מס קניה בארץ לצורך ייצור טובין המיועדים לייצוא אינה מקנה למוכר הטובין את הזכות שלא לחייב את הקונה במס קנייה. זאת, שכן על פי חוק מס קניה, מי שזכאי לקבלת החזר מס הקניה הוא היצואן, ולא המוכר, ולשם כך עליו להוכיח כי אכן ייצא את המוצרים המוגמרים.
יצוין כי בענייננו, לו הייתה החברה נרשמת כעוסק לצורך מס קניה, ומדווחת על המכירות נשוא השומה, כי אז הייתה היא רשאית לנכות את מס הקניה ששילמה על ייבוא החלקים שנדרשו לייצור הכבלים, מהמס המגיע עבור הכבלים המוגמרים.
מסקנה נוספת היא, כי בהליך ההשגה יש למצות את כל הטענות המהותיות והפרוצדורליות, שכן בית המשפט לא ידון בהליך הערעור בטענות חדשות.
(ע"מ 1251-05-10 אחים סמי - ייצור צינורות וכבלי בלם בע"מ נ' מס קניה ומע"מ תל אביב, פסק דין של השופט איתן אורנשטיין מיום 15.1.13, החברה יוצגה על ידי עו"ד יעקב גולדמן).
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
מאמרים נוספים בתחום:
