קורסים בסחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?טעות של 17 גרם עלתה ליבואן כ-280,000 ₪ / עו"ד אביגדור דורות, עו"ד אליס אברמוביץ
יבואן ייבא ארצה 913 עגלים לפיטום, וסיווג אותם בפרט מכס 01.02-2920 לצו תעריף המכס, העוסק ביבוא בקר חי "שמשקלם הממוצע... אינו עולה על 250 ק"ג". דא עקא, שעם הגעת המשלוח ארצה הוברר כי המשקל הממוצע של כל עגל חרג ב-17 גרם (בממוצע), ולפיכך שונה סיווג העגלים, והיבואן חויב בתשלום תוספת מכס בסך 277,888 ₪.
את תוספת המכס שילם היבואן ביום 12.8.11, אולם את התביעה נגד רשות המכס הגיש לבית המשפט רק ביום 25.11.11 – כארבעה חודשים וחצי לאחר שהתגלעה מחלוקת הסיווג. על כן, מיהרה רשות המיסים להגיש בקשה לבית המשפט, לסילוק התובענה על הסף מטעמי התיישנות.
נזכיר, כי סעיף 154 לפקודת המכס קובע כי אם התגלע סכסוך בנוגע לסכום המכס או לשיעור המכס המשתלם על טובין מסוימים, או בנוגע לחבות הטובין במכס לפי דיני המכס, רשאי בעל הטובין לשלם אגב מחאה את הסכום הנדרש על ידי גובה המכס, תוך ציון המילים "שולם אגב מחאה" ברשימון היבוא, ותוך שלושה חודשים מיום התשלום - להגיש תובענה להחזרת הסכום ששולם, כולו או מקצתו.
בית המשפט סקר את הוראת סעיף 154 הנ"ל, ומצא כי היבואן אינו עומד בשניים מתוך ארבעת התנאים המנויים בסעיף: הוא לא שילם את תוספת המס אגב מחאה, ולא הגיש את תביעתו בתוך שלושה חודשים.
ביחס לתנאי השני, טען היבואן כי בכל העת ממועד גילוי המחלוקת ועד להגשת התביעה ניהל הוא משא ומתן עם רשויות המכס במטרה להפחית את החיוב, ועל כן יש לספור את המועד להגשת התביעה מרגע שהליכי המשא ומתן נכשלו, ולא מהמועד בו התגלעה המחלוקת. אלא שבית המשפט דחה טענה זו, בחזרו על הלכת בית המשפט העליון בפרשת גרנט, וקבע כי עצם ניהול מו"מ בין צדדים ותכתובות אין בהן כשלעצמן להאריך את מועד ההתיישנות.
בנוסף, נדחתה טענת היבואן בנוגע לתחולת חוק מיסים עקיפים (המעניק תקופת התיישנות ארוכה יותר – של חמש שנים), בנימוק כי חוק מסים עקיפים דן בנישום שגילה את הטעות בדיעבד, בעוד שבענייננו המחלוקת התגלעה כבר במועד התשלום.
באמרת אגב, הביע בית המשפט אי נחת מהעובדה שרשות המיסים עמדה על טענת התיישנות, על אף שהאיחור בו דובר הוא בן חודש וחצי בלבד, ובמיוחד בנסיבות בהן החריגה במשקל, אשר הביאה לשינוי הסיווג, הייתה כה מזערית, וציין כי "טענת התיישנות כטענת הגנה, הנטענת על ידי המדינה, מעוררת אי נוחות וראוי שתיטען בזהירות ובתום לב". אף על פי כן, בסופו של דבר נמצא בית המשפט כבול ללשונה המפורשת של פקודת המכס, והוא דחה את התביעה על הסף וחייב את היבואן לשלם לרשות המיסים הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.
לא נותר, אפוא, אלא ללמוד מטעויותיהם של אחרים, ולזכור כי יש לציין ברשימון היבוא כי מיסי היבוא משולמים אגב מחאה, ולמהר ולהגיש תביעה לבית המשפט בתוך שלושה חודשים.
[פסק דין של כב' השופט עידו רוזין מבית משפט השלום בבאר שבע אשר ניתן ב יום 22.1.13, במסגרת ת"א 44579-12-11 מדינת ישראל – רשות המיסים נ' פר-אור בע"מ, אשר יוצגה בהליך זה על ידי עו"ד נעים מוסא].
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
נזכיר, כי סעיף 154 לפקודת המכס קובע כי אם התגלע סכסוך בנוגע לסכום המכס או לשיעור המכס המשתלם על טובין מסוימים, או בנוגע לחבות הטובין במכס לפי דיני המכס, רשאי בעל הטובין לשלם אגב מחאה את הסכום הנדרש על ידי גובה המכס, תוך ציון המילים "שולם אגב מחאה" ברשימון היבוא, ותוך שלושה חודשים מיום התשלום - להגיש תובענה להחזרת הסכום ששולם, כולו או מקצתו.
בית המשפט סקר את הוראת סעיף 154 הנ"ל, ומצא כי היבואן אינו עומד בשניים מתוך ארבעת התנאים המנויים בסעיף: הוא לא שילם את תוספת המס אגב מחאה, ולא הגיש את תביעתו בתוך שלושה חודשים.
ביחס לתנאי השני, טען היבואן כי בכל העת ממועד גילוי המחלוקת ועד להגשת התביעה ניהל הוא משא ומתן עם רשויות המכס במטרה להפחית את החיוב, ועל כן יש לספור את המועד להגשת התביעה מרגע שהליכי המשא ומתן נכשלו, ולא מהמועד בו התגלעה המחלוקת. אלא שבית המשפט דחה טענה זו, בחזרו על הלכת בית המשפט העליון בפרשת גרנט, וקבע כי עצם ניהול מו"מ בין צדדים ותכתובות אין בהן כשלעצמן להאריך את מועד ההתיישנות.
בנוסף, נדחתה טענת היבואן בנוגע לתחולת חוק מיסים עקיפים (המעניק תקופת התיישנות ארוכה יותר – של חמש שנים), בנימוק כי חוק מסים עקיפים דן בנישום שגילה את הטעות בדיעבד, בעוד שבענייננו המחלוקת התגלעה כבר במועד התשלום.
באמרת אגב, הביע בית המשפט אי נחת מהעובדה שרשות המיסים עמדה על טענת התיישנות, על אף שהאיחור בו דובר הוא בן חודש וחצי בלבד, ובמיוחד בנסיבות בהן החריגה במשקל, אשר הביאה לשינוי הסיווג, הייתה כה מזערית, וציין כי "טענת התיישנות כטענת הגנה, הנטענת על ידי המדינה, מעוררת אי נוחות וראוי שתיטען בזהירות ובתום לב". אף על פי כן, בסופו של דבר נמצא בית המשפט כבול ללשונה המפורשת של פקודת המכס, והוא דחה את התביעה על הסף וחייב את היבואן לשלם לרשות המיסים הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.
לא נותר, אפוא, אלא ללמוד מטעויותיהם של אחרים, ולזכור כי יש לציין ברשימון היבוא כי מיסי היבוא משולמים אגב מחאה, ולמהר ולהגיש תביעה לבית המשפט בתוך שלושה חודשים.
[פסק דין של כב' השופט עידו רוזין מבית משפט השלום בבאר שבע אשר ניתן ב יום 22.1.13, במסגרת ת"א 44579-12-11 מדינת ישראל – רשות המיסים נ' פר-אור בע"מ, אשר יוצגה בהליך זה על ידי עו"ד נעים מוסא].
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
מאמרים נוספים בתחום:
