בית המשפט:החוזה הבלתי חתום עם ספק שירותי הלוגיסטיקה – מחייב / עו"ד גיל נדל

מעת לעת מתגלעות מחלוקות בין צדדים שאינם מסדירים את מערכת היחסים ביניהם בחוזה מסודר בכתב.סיטואציות מעין אלה יכול שתגענה להכרעת בית המשפט שיידרש לפסוק בשאלה מורכבת העוסקת במהות היחסים שנכרתו בין הצדדים. 

 בין הצדדים התגלעה מחלוקת בעניין יתרת חוב שטרם סולק, ובגינו ראתה לנכון חברת הלוגיסטיקה להפעיל את זכות העיכבון של הטובין המצויים ברשותה ולא להפיצם ליעד מוסכם בישראל עד לסילוקו המלא והסופי של החוב. היבואן טען, מנגד, כי לא הייתה הסכמה בנוגע לגובה החיובים, ולא הייתה לחברת הלוגיסטיקה הצדקה חוקית להפעלת זכות העיכבון.
 
חברת הלוגיסטיקה  גיבתה את התביעה בהצעת המחיר שאותה היא ערכה. בנוגע להצעת מחיר זו התקיימה פגישת עבודה מסודרת בין הצדדים, ובסיומה הוצאה הצעת מחיר עדכנית בה גובשו כל ההסכמות בין הצדדים. הצעת מחיר זו היוותה בסיס לתחילת שיתוף הפעולה בין הצדדים.
 
לטענת חברת הלוגיסטיקה,  החלה פעילות ענפה בין הצדדים, פעילות שהלכה והתגברה תודות לשביעות רצון היבואן,שאף אישר את הצבתו של נציג מטעמה של חברת הלוגיסטיקה בחצרו, וזאת על מנת לוודא שתהליך העמסת הטובין, עמידה בלו"ז והפצת הטובין יעמדו בקריטריונים שסוכמו מראש.
 
עוד טענה חברת הלוגיסטיקה, כי היבואן מכר בסמיכות לתחילת הפעילות מולה את צבר המשאיות שלו, בהן עשה שימוש יומי להפצת הטובין שלו, ללמדנו על שביעות רצונו של היבואן מטיב השירות אותו קיבל מחברת הלוגיסטיקה.
 
בנוסף, ציינה חברת הלוגיסטיקה כי החשבוניות שהוגשו ליבואן אושרו במלואן ע"י מנהל התפעול שלו, באופן שמעיד על תקינות גובה החיובים ועל קיומו של חוזה התקשרות מסודר בין הצדדים,  גם אם לא נכרת חוזה מפורש.
 
היבואן טען, מצידו, כי העדרו של חוזה חתום, מעיד על כך שהצדדים מעולם לא הגיעו לכלל הסכמה בדבר עלות השירותים שהיבואן צרך, שלא לומר שבהסכם שכזה יש צורך באישור מוקדם של מנכ"ל החברה ולא של אורגן אחר, יהא מעמדו אשר יהא בארגון.
 
באשר לקיומו של חוזה מחייב בין הצדדים - בית המשפט קיבל את עמדת התובעת במלואה על אף שלא הוצג הסכם בכתב המסדיר את יחסי הצדדים.  בית המשפט קבע כי הצעת המחיר שנמסרה ליבואן, הדיונים שנתקיימו טרם תחילת הפעילות , ובוודאי שהתחלת פעילות ההפצה בנפחים קטנים, שלא לומר הרחבתם למימדים גדולים ביותר, כל אלה מעידים על כריתתו של חוזה בין הצדדים על דרך ההתנהגות.
 
באשר להפעלת זכות העיכבון על ידי חברת הלוגיסטיקה, קבע בית המשפט כי קיימת זיקה ישירה בין הנכס המעוכב ובין החיוב המובטח. בית המשפט הסתמך על סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) לפיו רשאי הנפגע להפעיל זכות עיכבון לגבי אותו הנכס שבגינו מגיעים לו תשלומים מהצד המפר, וקבע כי אין מניעה לעכב נכס או זכות מקום בו החייב חולק על חובו, ובוודאי מקום בו החייב מודיע כי אינו מתכוון לפרוע את חובו.