מאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוני

לאחרונה, אישר בית משפט השלום באשדוד הסדר טיעון במסגרתו הוטלו על עובד חברה שהורשע בסיוע להשתמטות מתשלום מיסי יבוא עבודות שירות וקנס כספי.

מדי שנה, משונעת בנמלי ישראל הימיים כמות עצומה של מכולות מטען. כך, לדוגמא- על פי נתוני משרד התחבורה - רשות הספנות והנמלים (כפי שפורסמו באינטרנט), ברבעון הראשון של שנת 2011 לבדו, שונעו בנמלי ישראל למעלה מ-600,000 מכולות TEU. 
מובן, כי שינוע של כמות כה גדולה של מכולות אינו יכול להיות נקי לחלוטין מתקלות וטעויות. בהקשר זה, נשאלת השאלה, מי יהיה חב בנזק שנגרם בזמן פריקתה של מכולה ממשאית, בתוך הנמל – האם זה נהג המשאית או עובדי הנמל?
 
בשאלה זו ניתן לאחרונה פסק-דין בבית משפט השלום בחיפה

בשנת 2003 פרצה פרשה שזעזעה את המדינה- עשרות תינוקות הובהלו לבתי החולים ברחבי הארץ כשהם במצב קשה ביותר. בהמשך, התברר כי התינוקות לוקים בכשל חמור במערכת העצבים וכשל זה הביא לבסוף למותם של שלושה תינוקות ולנזקים בלתי הפיכים לתינוקות נוספים. התברר כי אותם תינוקות צרכו מוצרים של חברת רמדיה שיובאו מגרמניה. מיד עם פרוץ הפרשה, נפתחה חקירה רחבת היקף אשר נתגבשה לכדי הגשת כתבי אישום פליליים בשנת 2009, כנגד עובדים בחברת רמדיה וכנגד בעלי תפקידים שונים במשרד הבריאות, ובהם עובדי תחנות הסגר ושירות המזון הארצי, אשר אחראים על הליכי יבוא מוצרי מזון לישראל.

פעמים רבות, מעוניינות חברות ישראליות לתבוע בארץ חברות זרות. כאשר נתבע ממוקם בחו"ל, צריך בית המשפט בארץ להכריע האם קמה לו סמכות לדון בתביעה, ולאחר מכן, האם בית המשפט בארץ הוא הפורום ההולם לדון בתביעה. 
לאחרונה, נדרש בית משפט השלום בהרצלייה להכריע בשאלת סמכותו לדון בתביעה נגד נתבע זר הממוקם בחו"ל. 

 

לפני מספר חודשים, בסוף חודש פברואר, פרסמה רשות המכס הנחייה המנסה להבחין בין יבוא אישי ליבוא מסחרי.  כידוע, יבוא מסחרי, בשונה מיבוא אישי, כפוף למגבלות ולרגולציה של רשויות המדינה. בין היתר, כפוף יבוא מסחרי לחובה להגשת אישורי יבוא או רישיונות, לבדיקת מכון התקנים (במקרים מסוימים), ולדרישות רבות נוספות.

בימים האחרונים (30.5.11) קיבל בית משפט השלום בהרצליה את תביעתה של חברה נגד חברת השילוח הימית לפיצוי בשל נזקים שנגרמו לה עקב איחור בהגעת משלוח ימי ליעדו (תא (הרצ') 485/05 Heatalco for Trade & Investment נ' פריץ קומפניס ישראל טי. בע"מ).

אחד מתפקידיה של רשות המכס הוא לפעול למניעת יבוא טובין מזויפים. במסגרת תפקיד זה, מעכבת לעיתים רשות המכס משלוח של טובין החשודים כמזויפים, פונה לבעל הזכויות (בעל סימן המסחר), ולאחר שהנ"ל מאשר כי מדובר בטובין מזויפים, דורשת ממנו הפקדת ערבות בנקאית והגשת תביעה משפטית נגד היבואן המפר. התנהלות זו מבוססת על סעיף 200א לפקודת המכס המפורט בנוהל פנימי של רשות המכס בעניין קניין רוחני.

לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי מרכז תביעה הנוגעת לשימוש בסימן המסחר CARGO, וקבע כי מדובר בסימן נפוץ ושגרתי בתחום ההלבשה שאין להקנות לו הגנה רחבה.

לאחרונה, דחה בית המשפט לתביעות קטנות תביעה של נוסע נגד חברת אל-על, ביחס לטיסה שבוטלה מניו-יורק לישראל.

לאחרונה, דחה בית המשפט לתביעות קטנות בת"א תביעה של נוסעים נגד חברת התעופה ורשות שדות התעופה, ביחס לעיכוב שנגרם בירידה מהטיסה.

סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000 קובע כי אדם הנכנס לישראל או היוצא ממנה חייב לדווח על הכספים שעמו, אם סכומם עולה על 100,000 ש"ח. הפרת חובת הדיווח עלולה לגרום להטלת עיצום כספי על ידי הועדה הפועלת מכוח החוק, וזאת בסכום מינימלי של מחצית הקנס הקבוע בחוק העונשין (כ-113,000 ש"ח), ועד לסכום מקסימלי של פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו. על החלטת הועדה להטיל עיצום כספי, ניתן לערער לבית המשפט. 
 

לאחרונה, פרסמה רשות המכס הזמנה ליבואנים ויצואנים להצטרף לתכנית "גורם כלכלי מאושר". תכנית זו היא תכנית לאבטחת שרשרת הסחר העולמית, המבוססת על מסמך "מסגרת ה-SAFE" של ארגון המכס העולמי שאומצה בשנת 2005 על ידי ישראל וקבעה סטנדרטים אחידים לאבטחת שרשרת האספקה הבינלאומית, שיש בהם גם כדי להקל ולפשט את תהליכי הסחר.