מאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוני

סימני מסחר הינם מהחשובים שבנכסי הקניין הרוחני. משמעותה של הגנה הניתנת לבעל סימן מסחר מכוח רישומו בישראל, או מכוח היותו "סימן מוכר היטב" היא שבעל הסימן, והוא לבדו, רשאי להשתמש בסימן ולהפיק ממנו רווח כלכלי, כאשר שימוש בסימן ללא רשות בעליו, מעניק לבעל הסימן זכות לתבוע בגין הפרה.

לאחרונה, ניתן פסק-דין על ידי בית משפט השלום בתל-אביב, בתביעת שיבוב שהגישה חברת הביטוח מנורה נגד חברת התעופה ק.א.ל., בקשר למטען מיובא בו התגלה מחסור.

לאחרונה, ניתן פסק-דין על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (בערעור), במקרה בו נדרש בית המשפט להכריע, האם ניתן לתבוע בארץ יצרן זר של מכונה, שגרמה על פי הטענה לנזק. 
 

לאחרונה, הגיע לסיומו הליך משפטי ארוך בין חברת פרמה גורי לרשות המכס, שעסק בסיווג לצרכי מס קניה של תמציות רסקיו.
 
בעוד המכס סבר כי סיווגן צריך להיות בפרט של "משקה אלכוהולי", החייב במס קניה, פרמה גורי טענה כי הסיווג צריך להיות כ"תכשיר מזון", הפטור ממס קניה.

חברות ספנות אשר מנפיקות שטרי מטען, נוהגות לציין בשטר המטען סעיף שיפוט לפיו כל התביעות יוגשו לבית המשפט במחוז מסוים.
 
במקרה בו מטען ניזוק, והיבואן מגיש תביעה נגד נתבעים נוספים מלבד חברת הספנות, כמו למשל, נגד חברת ביטוח, והתביעה מוגשת במחוז בו מצוי משרד חברת הביטוח (שאינו המחוז המוסכם בשטר המטען), האם יכבד בית המשפט את סעיף השיפוט בשטר המטען, וימחק את התביעה נגד חברת הספנות?
 
מקרה כזה עלה לדיון לאחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב. 

לאחרונה, הכריע בית המשפט במחלוקת סיווג בין יבואן שמן זית לבין רשות המכס.
בעוד היבואן טען כי מדובר בשמן למאור (להדלקת נרות), שאינו ראוי למאכל, טען המכס כי מדובר בשמן הראוי למאכל.
 
היבואן טען כי במועד היבוא מדובר בשמן לא ראוי למאכל, ולאחר מכירתו בארץ ללקוח, אותו לקוח מבצע בו פעולות שהופכות אותו לראוי למאכל.

לאחרונה, דיווחנו כי במסגרת פסק-דין מחודש אוקטובר 2011 (ע"א 3975/10) קיבל בית המשפט העליון ערעור שהגישה חברת הסיגריות פיליפ מוריס, יצרנית סיגריות הנשים "EVE", והורה על מחיקת סימן המסחר "EVA" שנרשם על ידי חברה מתחרה.

עבירות של זיוף מסמכי יבוא והברחת טובין לישראל, תוך התחמקות מתשלום מסי יבוא עבורם הן עבירות חמורות, אשר מסיבות לכלכלה הישראלית נזק רב, ופוגעות ביבואנים שומרי חוק אשר משלמים מסי יבוא על פי הדין, ואשר אינם יכולים להתחרות במחירים זולים של יבואנים שהתחמקו מתשלום המס.

לפני מספר חודשים, ניתן פסק-דין בבית המשפט לערעורים באנגליה, בו נקבע כי חברה שגרמה נזק למסילת הרכבת ברשלנות, תפצה את חברות הרכבות גם בגין עלות התיקון למסילה, וגם בגין אובדן הרווחים של הרכבת שנגרם כתוצאה מהשבתת המסילה.

סכסוכי סחר בינלאומיים בין מדינות מגיעים לעיתים לגוף יישוב הסכסוכים של ארגון הסחר העולמי WTO.  במצב כזה, מתקיימות שיחות בין שתי המדינות במסגרת גוף יישוב הסכסוכים, בנסיון ליישב את המחלוקת, ואם המחלוקת אינה מגיעה לפתרון בתוך 60 יום, המדינה הנפגעת זכאית לבקש מארגון הסחר העולמי להקים פנל ליישוב הסכסוך, אשר יקבל החלטה מסודרת. פנל כזה מורכב משלושה מומחים בסחר בינלאומי שאינם קשורים למי מן המדינות. על החלטה של הפנל ניתן לערער לגוף הערעורים של ארגון הסחר העולמי.

לאחרונה, עמדה בפני בית המשפט שאלת אימוץ הסדר טיעון אליו הגיעה רשות המכס עם נאשם שהודה בביצוע עבירות מכס שבגינן נגרעו מקופת המדינה למעלה מ-2 מיליון ש"ח. 
 

כידוע, על פי תנאי המכר CIF, המוכר (היצואן) דואג להובלת הטובין עד לנמל הפריקה במדינתו של הקונה. אך מה קורה אם לא ניתן לפרוק את הטובין בנמל היעד, בשל היעדר מקום ברציף או בשל תנאי הים, על מי תוטל האחריות לכך, על הקונה או על המוכר?
פסק-דין שניתן לפני מספר חודשים באנגליה עוסק בסוגיה זו.