מאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוני

לאחרונה, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט השלום בפתח-תקווה, אשר דחה תביעה שהגישה משלחת בינלאומי, כנגד הנציגה בישראל של חברה מדנמרק אשר הזמינה שירותי שילוח, ולא שילמה עבורם. בית המשפט קבע כי את התביעה הייתה צריכה להגיש המשלחת הבינלאומית נגד הלקוח בדנמרק שקיבל בפועל את שירותי השילוח, ולא נגד הנציג בישראל שתיווך בעסקה.

יבואנים רבים מגישים תביעות נגד רשות המכס או גורמים אחרים בשרשרת הלוגיסטיקה, כמו חברות ספנות, משלחים בינלאומיים או מחסנים.

על אף התפתחותם של אמצעים חליפיים ומהירים יותר לשינוע סחורות ברחבי העולם, נותר המסחר בדרך הים כאפיק המסחר המרכזי גם כיום. אוניה אשר נעה ונדה ברחבי העולם עשויה לצבור חובות לספקים או לגרום לנזקים (לעובדי האוניה, לאוניות אחרות וכו'), אולם כיוון שהיא אינה נמצאת במקום קבוע קיים החשש שעם הפלגתה לנמל היעד הבא, תאבד כל אפשרות לתבוע תשלום עבור חובות או נזקים אלה במדינה בה הם נוצרו.

במקרים רבים, מתגלה נזק במטען שיובא מחו"ל לישראל. במקרה כזה, ובעיקר כאשר היבואן אינו יודע בוודאות מיהו הגורם האחראי לנזק, נוהג היבואן להגיש תביעה נגד כל הגורמים המעורבים בשרשרת הובלת המטען לישראל, לרבות המשלח הבינלאומי בחו"ל, סוכן האוניה הזר, המוביל הימי, המשלח בישראל, סוכן המכס בישראל וכו'. 
 

סימני מסחר הינם מהחשובים שבנכסי הקניין הרוחני. משמעותה של הגנה הניתנת לבעל סימן מסחר מכוח רישומו בישראל, או מכוח היותו "סימן מוכר היטב" היא שבעל הסימן, והוא לבדו, רשאי להשתמש בסימן ולהפיק ממנו רווח כלכלי, כאשר שימוש בסימן ללא רשות בעליו, מעניק לבעל הסימן זכות לתבוע בגין הפרה.

לאחרונה, ניתן פסק-דין על ידי בית משפט השלום בתל-אביב, בתביעת שיבוב שהגישה חברת הביטוח מנורה נגד חברת התעופה ק.א.ל., בקשר למטען מיובא בו התגלה מחסור.

לאחרונה, ניתן פסק-דין על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (בערעור), במקרה בו נדרש בית המשפט להכריע, האם ניתן לתבוע בארץ יצרן זר של מכונה, שגרמה על פי הטענה לנזק. 
 

לאחרונה, הגיע לסיומו הליך משפטי ארוך בין חברת פרמה גורי לרשות המכס, שעסק בסיווג לצרכי מס קניה של תמציות רסקיו.
 
בעוד המכס סבר כי סיווגן צריך להיות בפרט של "משקה אלכוהולי", החייב במס קניה, פרמה גורי טענה כי הסיווג צריך להיות כ"תכשיר מזון", הפטור ממס קניה.

חברות ספנות אשר מנפיקות שטרי מטען, נוהגות לציין בשטר המטען סעיף שיפוט לפיו כל התביעות יוגשו לבית המשפט במחוז מסוים.
 
במקרה בו מטען ניזוק, והיבואן מגיש תביעה נגד נתבעים נוספים מלבד חברת הספנות, כמו למשל, נגד חברת ביטוח, והתביעה מוגשת במחוז בו מצוי משרד חברת הביטוח (שאינו המחוז המוסכם בשטר המטען), האם יכבד בית המשפט את סעיף השיפוט בשטר המטען, וימחק את התביעה נגד חברת הספנות?
 
מקרה כזה עלה לדיון לאחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב. 

לאחרונה, הכריע בית המשפט במחלוקת סיווג בין יבואן שמן זית לבין רשות המכס.
בעוד היבואן טען כי מדובר בשמן למאור (להדלקת נרות), שאינו ראוי למאכל, טען המכס כי מדובר בשמן הראוי למאכל.
 
היבואן טען כי במועד היבוא מדובר בשמן לא ראוי למאכל, ולאחר מכירתו בארץ ללקוח, אותו לקוח מבצע בו פעולות שהופכות אותו לראוי למאכל.

לאחרונה, דיווחנו כי במסגרת פסק-דין מחודש אוקטובר 2011 (ע"א 3975/10) קיבל בית המשפט העליון ערעור שהגישה חברת הסיגריות פיליפ מוריס, יצרנית סיגריות הנשים "EVE", והורה על מחיקת סימן המסחר "EVA" שנרשם על ידי חברה מתחרה.

עבירות של זיוף מסמכי יבוא והברחת טובין לישראל, תוך התחמקות מתשלום מסי יבוא עבורם הן עבירות חמורות, אשר מסיבות לכלכלה הישראלית נזק רב, ופוגעות ביבואנים שומרי חוק אשר משלמים מסי יבוא על פי הדין, ואשר אינם יכולים להתחרות במחירים זולים של יבואנים שהתחמקו מתשלום המס.