מאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוני

הליך יבוא טובין לישראל, כידוע, כפוף לקבלת אישורים ורישיונות שונים. נשאלת השאלה מה קורה במצב בו יבואן מייבא טובין כדין, תוך השגת כל האישורים הנדרשים, אך מחקירה של רשות המכס מתגלה כי בכוונתו לייצר מטובין אלה טובין אסורים ביבוא?

לאחרונה, פורסמה החלטת הועדה המייעצת בעניין היטלי סחר, לפיה אין להטיל היטל היצף על יבוא יריעות ביטומניות מאיטליה ויוון.

לאחרונה, החליט בית משפט השלום בירושלים כי תניית שיפוט בשטר מטען ימי מחייבת את היבואן, דחה את טענות היבואן והורה על העברת התביעה לבית המשפט שננקב בשטר המטען.

לאחרונה, ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה שהכריע בסכסוך כספי שנתגלע בין יבואן לסוכן המכס שלו.

הממונה על היטלי הסחר במשרד התמ"ת הוא הגורם המוסמך לחקור תלונות אודות יבוא בהיצף לישראל. בשלב ראשון, אם מצא הממונה כי התלונה שהוגשה מוצדקת, מודיע הוא על פתיחה בחקירה ומזמין את הצדדים הנוגעים בדבר להגיב לתלונה. בשלב מאוחר יותר, מקבל הממונה החלטה מקדמית האם נמצא היצף, נזק למתלונן וקשר סיבתי, המצדיק חיוב בערובה זמנית על יבוא הטובין לישראל.

באילו מצבים יש לחייב בעל מניות בחברה באחריות אישית לחובות החברה?
 
בימים אלה ניתן פסק-דין בבית משפט השלום בחיפה, בתביעה שהגיש יבואן מוצרי מזון כלפי חברה שרכשה ממנו את המוצרים בארץ, וכלפי מנהלים ובעלי מניות בה.

ביבוא טובין לישראל מעורבים גורמים רבים בשרשרת הלוגיסטיקה וההובלה. פעמים רבות, מתגלה סכסוך בין אחד הגורמים ליבואן עצמו, בנוגע להתחשבנות כספית.

לאחרונה, ניתן פסק-דין מעניין בבית משפט השלום בתל-אביב, בתביעה שהגיש יצואן אנגלי נגד משלח/סוכן מכס ישראלי. היצואן טען כי מכר ליבואן בארץ משלוח של מתכת אך המשלח/סוכן המכס אפשר לשחרר את המטען מבלי שהיבואן הציג בפניו שטר מטען מקורי ומבלי שהתמורה בעדו שולמה. לכן, טען היצואן באנגליה, מדובר ברשלנות של המשלח/סוכן המכס ויש להטיל עליו אחריות.

לאחרונה, הרשיע בית המשפט המחוזי בת"א שורה של נאשמים בעבירות חמורות של גניבת טובין, התחמקות מתשלום מסי יבוא וזיוף מסמכים בנסיבות מחמירות.

 

כאשר ניתנת בבית המשפט הכרעה בקשר לפירושה של חקיקת מס, אין ספק כי פרשנות זו חלה על כל המקרים שיובאו בפני בית המשפט באותו הנושא מרגע זה ואילך. כמו כן, אין מחלוקת כי  הפרשנות החדשה לא תחול באופן רטרואקטיבי על מקרים שכבר ניתנה לגביהם החלטה בבית המשפט וכבר לא ניתן לערער עליהם.

כידוע, צו תעריף המכס שלפיו מסווגים טובין מבוסס על השיטה ההרמונית של ארגון המכס העולמי. על אף שהצו והשיטה מפורטים מאד ומנסים לתאר במדויק את כל סוגי הסחורות, עדיין עשויות להיווצר מחלוקות, בין היתר ביחס למכונות המסוגלות לבצע מספר רב של פונקציות, כאשר יש להכריע מה הפונקציה העיקרית של המכונה.